ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

2023 מארס 558 ידע למידע 71

מיסוי בין-לאומי

כאב הראש של תושב ישראל שהוא אזרח אמריקאי רו"ח (עו"ד) גדי אלימי

מבלי להיכנס לעובי הקורה באשר לכל סוגיה וסוגיה.

תושבי ישראל רבים הם גם אזרחים אמריקאים או מחזיקים בתושבות קבע אמריקאית ("גרין קארד"). אותם נישומים נדרשים לסוגיות מס רבות וייחודיות למעמד זה: ● בדרך כלל קיימת חובת דיווח במדינת המושב (המדינה שבה היחיד הוא תושב לצורכי מס) ולעתים גם במדינת המקור (המדינה שבה הופקה ההכנסה); עוגת המס מתחלקת בין מדינת המקור לבין מדינת המושב, בהתאם להוראות הדינים הפנימיים של שתי המדינות ואמנת המס בין אותן מדינות, ככל שקיימת. ● במקרה הייחודי של תושב ישראל שהוא גם אזרח אמריקאי, מתווספת לחגיגת המס והדיווח גם מדינת האזרחות – ארצות הברית. במאמר זה אנו מבקשים לרכז מבחר סוגיות מס המיוחדות למקרה המתואר,

חלוקת עוגת המס ככלל, למדינת המקור קמה זכות המיסוי הראשונה; למדינת המושב קמה זכות המיסוי הנוספת; ולמדינת האזרחות קמה זכות המיסוי השיורית. משכך, יחיד המפיק הכנסה מריבית ששולמה לו על ידי חברה בצרפת (מדינת 10% צרפתית, ישלם תחילה המקור, בהתאם להוראות האמנה), ישלים בישראל (מדינת המושב), ורק 25% לכדי אז ישלים לכדי המס השולי שלו בארצות הברית (מדינת האזרחות), ככל שיידרש. המצב מסתבך כאשר ארצות הברית היא גם מדינת המקור (מקרה נפוץ מן הסתם), או אז לארצות הברית זכות מיסוי מוגבלת – . בהתאם לנסיבות ולהוראות 17.5% או 0% האמנה (כמדינת מקור), הוא ישלים לכדי בישראל (כמדינת המושב), ואז שוב 25% תורה של ארצות הברית, שבה ישלים לכדי

הכותב - ממשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן – פתרונות מיסוי בע"מ