ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

56 2023 מארס 558 ידע למידע

לזנוח את התנגדותה לחילוט הזמני מתוך הסכמה לאמור בהסדר הטיעון. אפרת היא שזנחה את טענותיה והיא שחזרה בה מבקשתה לביטול החילוט הזמני, ובהתאם, הדירה נותרה תפוסה החל ממועד הגשת הבקשה לחילוט זמני על ידי המדינה ועד למועד זה. המדינה מעולם לא שחררה את הדירה מרגע שנתפסה במסגרת הבקשה לחילוט זמני. אם אכן הדירה לא הייתה שייכת לאילנית, מדוע להסכים מלכתחילה לחילוטה, אף כערובה? במקרה דנן לא מדובר במכירת הדירה, אלא בהעמדתה כערובה לתשלום חוב המס, אם אילנית תחויב בו. מכאן ועד למימושה של הדירה, הדרך עוד ארוכה. נוסף על האמור, נקבע כי אפרת הודתה כאמור כי כספיה של אילנית שימשו לרכישת הדירה. יודגש כי אין הכרח שאילנית מהכספים, כדי ללמד 50% תעביר דווקא על שיתוף בנכס. די בכך שאילנית העבירה סכומים נכבדים לצורך רכישת הדירה, מבלי שאפרת נדרשה להשיב לה אותם. אף לשיטתה של אפרת, אילנית הייתה אחראית מהכספים שהופקדו 35% על למעלה מ- בחשבון המשכנתה של הדירה, וזאת עוד מבלי להביא בחשבון העברות לחשבון שלא ברור טיבן. נוסף על כך, וילמה, אמה של אילנית, השקיעה גם היא כספים רבים ש"ח. אילולא 900,000 ברכישת הדירה - כ- הייתה כוונת שיתוף עם אילנית, מדוע שאמה תשתתף בתשלום כה נכבד עבור הדירה? למעט טענות בעלמא, לא הוכח כי בנות הזוג התנהלו בהפרדה רכושית. הדעת נותנת כי אם צד לקשר זוגי משקיע

מאילנית ושימשו לרכישת הדירה. מנגד, אפרת צירפה לבקשה אסמכתאות רבות המעידות על העברות כספים שונות שנעשו לכאורה לצורך רכישת הדירה, אולם אין באסמכתאות אלו כדי ללמד על מקור הכספים שהועברו. אפרת לא פירטה בדבר מקורות הכנסתה השוטפת, ומניין היו בידה הכספים אשר לטענתה שילמה מכיסה לצורך רכישת הדירה, למעט אותם ש"ח שהתקבלו ממכירת הדירה 1,400,000 בפלורנטין. פירוט זה אך מתבקש לאור הערותיו של בית המשפט העליון במסגרת הערעור (שהתקבל) על קולת העונש שנגזר על אילנית כי "במקרה דנן העבירות 22 הכלכליות נעשו בסכומי כסף גבוהים (כ- מיליון ש"ח), ואופן ביצוען מעיד על תכנון מוקדם ותחכום אשר בא לידי ביטוי, בין היתר, בפתיחת חשבון בנק ופתיחת עוסק מורשה על שם האחרת, וברכישת דירה ורישומה על שם בת זוגה באמצעות חלק .) 1810/22 מהכנסות בית הבושת" (ע"פ בדומה, אילנית הודתה במסגרת הסדר הטיעון כי היא העבירה מהכספים האסורים גם לאמה, וילמה, ואילו אפרת העידה כי וילמה העבירה לה סכום כסף ש"ח, לצורך 900,000 משמעותי, בסך של כ- רכישת הדירה. במצב עניינים זה המסקנה המתבקשת היא שאילנית היא שרכשה את הדירה, ולמצער את חציה. יתרה מכך, במסגרת הסדר הטיעון אילנית הודתה במפורש בבקשה לחילוט רכוש כי הזכויות הרשומות על שם אפרת שייכות לה בפועל. אפרת הייתה מודעת היטב להודאתה של אילנית כי הדירה שייכת לה וכן לחילוטה בפועל במסגרת ההליך הפלילי, אולם בחרה