ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה מאמרים

40 2023 מארס 558 ידע למידע

מהווה 198 כי סעיף החמי"ז לאחר תיקון למעשה את המשך מיסויה של החברה . הזרה, עם כל הקשיים הכרוכים בדבר לפיכך נקבע בתיקון האמור מנגנון דמוי בדיווידנד חנ"ז המחייב את בעל המניות רעיוני. משנקבע כי מדובר בדיווידנד (שמקורו בחו"ל), הרי כנגד המס הישראלי החל עליו זכאי המקבל לזכות "מסי חוץ" הנובעים מאותו מקור ("סל"), לפי הוראות חלק י' פרק שלישי לפקודה, ולכאורה נוסף (ה) לפקודה. 1 ב 75 על הזיכוי הניתן לפי סעיף ושוב, גם לעניין זה התייחסה הוועדה לרפורמה במיסוי בין-לאומי, אשר המליצה מספר סלים לצורך קבלת לקבוע בחקיקה סל ספציפי, זיכוי ממס זר, וביניהם: " הכולל בתוכו את כלל ההכנסות מחברת ." ... משלח יד זרה מבהירה את עמדת 113/2022 עמדה מספר הרשות ולפיה, זיכוי עקיף לחברה תושבת ישראל (זיכוי ממס זר המביא בחשבון לא רק את המס שנוכה במקור מחלוקת הדיווידנד על ידי החברה הזרה המוחזקת, אלא גם את מס החברות הזר אשר שילמה אותה חברה זרה), יינתן רק כאשר החברה הישראלית משלמת מסים לפי סעיף (א) לפקודה (למשל - כאשר אין מדובר 126 א 64 בחברה משפחתית כמשמעותה בסעיף לפקודה), ונוסף על כך - רק כאשר מדובר בהכנסה המסווגת דיווידנד בהתאם לדיני המס בישראל. ביחס לתנאי הראשון [מיסוי החברה לפי (א) לפקודה], העמדה ברורה 126 סעיף ומוצדקת, שהרי הזיכוי העקיף אינו

כידוע, בעל מניות בחמי"ז שיש לה הכנסות ממשלח יד מיוחד, יהיה חייב במס על חלקו כאילו התקבלו כדיווידנד באותן הכנסות (ודיווידנד רעיוני זה ממוסה בשיעור בידיו מס החברות). ברגיל, נישום ישראלי שיש לו הכנסה מדיווידנד מחברה זרה, יכול לדרוש כזיכוי מסים זרים ששולמו על הכנסות חוץ ) לפקודה], בין 4 ( 2 ממקור דומה [לפי סעיף שמדובר במסי חוץ ששולמו על הכנסות מאותו דיווידנד בדיוק ובין שבהכנסות אחרות באותו "סל". תכליתו של האיסור שבעמדה זו ברורה, שהרי הכוונה במנגנון הייחודי שנקבע לפקודה, הייתה להשוות בין 1 ב 75 בסעיף הפקת הכנסות ממשלח יד על ידי חברה זרה המוחזקת על ידי יחיד, לבין הפקתן של אותן הכנסות על ידי חברה ישראלית שבבעלות היחיד, דהיינו: מס חברות ברמת החברה (לרבות זיכוי ממס החברות הזר), ומס על דיווידנד המחולק בפועל לבעל המניות (לרבות זיכוי ממס זר המשולם בעת חלוקתו). אלא מאי, קביעת מנגנון כזה, המדמה במדויק את שני המצבים שלעיל היה אולי מונע את "ערבוב" מסי חוץ של היחיד עם המס הישראלי החל על הכנסות החמי"ז, אולם בה בעת היה מהווה למעשה את מיסוי החברה הזרה ולא את מיסוי היחיד, ומיסוי כאמור היה נתקל בקשיים מהותיים כאשר מדובר בחברה תושבת מדינה גומלת, בהיעדר קיומו של מוסד קבע בישראל - והרי זוהי מלכתחילה הסיבה העיקרית . 198 לשינוי מתווה הסעיף במסגרת תיקון דווקא עמדה מוצעת זו תחזק את הטענה