ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה מאמרים

26 2023 מארס 558 ידע למידע

עסקת אקראי שייכת לעולם העסקים, והמטרה היא למסות גם אם היא חד פעמית ואינה נכללת בהגדרת "עסק" מתמשך ופעיל לאורך זמן. בית המשפט בחן את עמדות הצדדים ובחר לקבל את זאת של המערער. פקיד השומה ראה בפעילות פעילות עסקית – בירור השווי, ידע בעתיקות, טיפוח, פנייה לשווקים בחו"ל, היעזרות באחרים בעלי ידע. המערער, לעומת זאת, הציג חזות אישית, פרטית, התעניינות בחפץ נוי, קניית פריט כקישוט לבית. השופט השתכנע ממשך הזמן שחלף מהרכישה עד למכירה כמעיד על חוסר כוונה למסחריות ועשיית רווח מהיר, אלא לשם יופי ואומנות לשימוש אישי. תקופת אחזקה של כתשע שנים מעידה על השקעה או שימוש אישי יותר מאשר רכישה לצורכי מסחר. בית המשפט היה ער למבחנים השונים ואף בחן אם הם עולים לכדי "עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי". הוא גם היה ער לתהיות השונות שעולות מהפרשה, למשל, כיצד בחור יחסית צעיר רוכש קערה לשם נוי במחיר של עשרות אלפי ש"ח, אבל בא בעת גם פטר את התהיות בכך שצעירים רוכשים שעוני יד בעשרות אלפי ש"ח, או רכבי פאר. על אותו המשקל רכישת קערה לשם נוי, הגם שבמחיר של עשרות אלפי ש"ח, מעידה על טעם יקר אבל לא על מסחריות, הואיל וזו נעשתה מבלי להתעניין בזיהוי הקערה, מבלי לבחון אותה ואת ההזדמנות המסחרית. הצגת הקערה בפני מומחים

קריאת העובדות הנפרסות בפסק הדין אכן מעוררת תהיות לגבי כוונותיו של המערער – האם ידע משהו על הקערה כשרכש אותה ותכנן כל השנים את מכירתה ברווח, או שמדובר ברכישה תמימה, כמו שטען. אף על פי כן, נסיבות פסק הדין חשובות פחות, הואיל והן ייחודיות למקרה הספציפי. חשוב יותר ללמוד על הלך הרוח במסדרונות פקיד השומה – מיסוי כל התעשרות, גם ללא כל מקור ברור שהוא בר חיוב במס. להשקפת רשות המיסים, במקרה זה, זהו חוסר צדק שלא למסות רווח של יותר מארבעה מיליון ש"ח. לדעת אנשי הרשות, קיימת מגמה להגמיש את תורת מקורות ההכנסה, המקרבת את שיטת המיסוי הישיר בישראל למשטר שבו כל התעשרות כלכלית, באשר היא, מחויבת במס. מכוח ראייה זאת טענו ברשות המיסים לחבות במס, שכן מדובר בעסק. רכישת הקערה ומכירתה ברווח היא אמנם עסקה חד פעמית, אבל אופייה מסחרי, ולחלופין רווח הון שחייב במס. לעומת זאת מצא כבוד השופט קירש שאין במכירה משום "עסק". לא נמצאה פעילות כלכלית אמיתית, אין שיטתיות, אין פעילות מסחרית מתמשכת, אין מאמץ מסחרי. עסקה אחת אינה יכולה להוות "עסק" ואף לא "עסק אקראי". נותרה השאלה אם מדובר "בעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי". אין מחלוקת שהייתה כאן פעולה כלכלית דו-צדדית שנעשתה בתמורה, אולם האם אופייה מסחרי? ונדגיש: "אופי מסחרי" ולא "אופי כלכלי".