ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה מאמרים

14 2023 מארס 558 ידע למידע

השפעה גדולה יותר בניהולה. הטבה כזו היא הטבה שבעלי המניות הנותרים מקבלים באופן מידי כאשר מתבצעת הרכישה, ולכן ישנה הצדקה למסות אותם בגינה". ואנו תמהים על הקביעה, הכימות וההנמקה: כפי שהדגמנו לעיל, ברכישה העצמית, שווי מניות בעל המניות הנותר זהה לשווי מניותיו קודם לרכישה העצמית. העובדה ש"יצא מן המשחק" בעל מניות אחד, גם אם הוא היה גורם מפריע או מעכב, ועתה צפוי שייווצר לבעלי המניות שנותרו יותר מרחב מחשבה, תפעול והצבעה בפעילות החברה מיום זה ואילך - הרי כל אלה הם בגדר ציפייה ותקווה. מובן לכל אדם כי הדבר כלל אינו ודאי, ויותר מזה - איך ניתן בכלל לכמת יתרון תפעולי מסחרי עתידי זה, בתחשיב המכפלה הפשטני שנקבע בהלכת העליון? ● כדי להשאיר מקום להתנהלות עתידית משפטית נוספת, קובע בית המשפט העליון כי ההלכה שקבע כאן אינה חלה אם מדובר בחברה ציבורית או בחברה שאינה "מעין שותפות". וכמה בעלי מניות מוציאים חברה פרטית מהיותה "מעין שותפות"? לבית המשפט העליון יהיו פתרונים. אולי.

נשאלת שאלה פשטנית: האם ברכישה עצמית יש התעשרות לבעל המניות הנותר? 50/50 לדוגמה: שני בעלי מניות . החברה מבצעת 1000 בחברה ששווה רכישה עצמית של מניותיו של בעל . עתה יש לבעל 500 המניות האחד, ב- בחברה ששווה 100% המניות השני . 500 קרי, מתמטית – אין לבעל המניות הנותר כל התעשרות. עם זאת, ואף שהדוגמה שתוארה כאן מוצגת בפסק, מכריע בית המשפט העליון כי יש כאן התעשרות: "שיעור האחזקות היחסי של בעלי המניות הנותרים בחברה – עלה. השינוי הזה בשיעור האחזקות היחסי מגלם בחובו תועלת משמעותית לבעלי המניות הנותרים, בדמות העלייה ביכולת ההשפעה של כל אחד מהם על ניהול החברה והגידול בזכויות ההצבעה בה. השינוי בשיעור האחזקות הוא שינוי אמיתי שהתרחש בפועל." ובהמשך: "בחברות כאלה... סילוקו של אחד מבעלי המניות ישנה את מערך הכוחות בחברה וייטיב עם בעלי המניות הנותרים, זאת בין היתר בכך שהוא יקנה להם