ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס ערך מוסף פסקי דין

92 2023 פברואר 557 ידע למידע

עבודות התשתית היו בהיקף עצום, הרבה מעבר למה שהוצג על ידי חברת נתיבי ישראל במכרז. המערערת נדרשה לרכוש ציוד שאיבה מיוחד ויקר ערך ולבצע פעולות הנדסיות מורכבות בעלויות כספיות ניכרות ובלתי מתוכננות בכדי להתמודד עם כמות מי התהום שהייתה קיימת במקרקעין. עלות עבודות השאיבה של מי ש"ח, אך 9,426,146 התהום הגיעה לסך של חברת נתיבי ישראל סירבה לשלם את הסך האמור. בין לבין, במהלך תקופת ביצוע הפרויקט נקלעה חברת נדים כאמל להליך חדלות פירעון, שבמסגרתו ניתן צו הקפאת הליכים, ומונה לה נאמן לתקופת הקפאת ההליכים. בשל אי תשלום תמורה בגין עלות עבודות השאיבה - הגישה המערערת תביעה נגד חברת נתיבי ישראל. מנהל מע"מ הוציא למערערת שומת מס עסקאות ש"ח (קרן מס) בגין עלות 1,369,611 בסך עבודות השאיבה. לטענת המערערת, היא אינה חייבת בתשלום מס העסקאות בגין עלות עבודות השאיבה מושא התביעה, מאחר שאין מדובר בתמורה מוסכמת בינה לבין חברת נדים כאמל ו/או חברת נתיבי ישראל. המערערת נסמכת בטיעוניה על הוראת רישה לחוק מס ערך מוסף. 7 סעיף מנהל מע"מ מצידו טוען כי המערערת חייבת בתשלום מס העסקאות מושא השומה, וזאת מאחר שאין מחלוקת כי מדובר בעבודות בנייה, כהגדרתן בסעיף (ג) לחוק מע"מ, שביצוען הושלם ועל פי 28 הדין קמה חובת תשלום מס עסקאות.

בית המשפט פסק: כב' השופטת א' וינשטיין פסקה כי המחלוקת בין הצדדים נעוצה במתח שבין לחוק מע"מ לבין הוראת 7 הוראת סעיף , דהיינו: בהבדל בין התשובה 28 סעיף לשאלה האם סכום מסוים מהווה חלק ממחיר העסקה לבין התשובה לשאלה מהו המועד לתשלום המס. ככל שייקבע כי התשלום שתובעת המערערת במסגרת התביעה, עלות עבודות השאיבה, הוא חלק מה"מחיר", אזי צודק המנהל כי היה עליה לשלם את מס העסקאות עם השלמת ביצוען של העבודות שלעיל, שכן אין ספק ולא ניתן לחלוק על כך כי העבודות שביצעה המערערת, לרבות עבודות השאיבה של מי התהום, נכנסות לגדר ההגדרה של "עבודות (ג) לחוק מע"מ. יתר על 28 בנייה" שבסעיף כן, ככל שייקבע כי עלות עבודות השאיבה היא חלק מה"מחיר", אזי לשאלה אם תמורה זו שולמה למערערת, אם לאו - אין רלוונטיות, במקום שבו על פי הדין קבוע המועד לתשלום מס העסקאות. ) הובהר כי 1407-10-18 בפס"ד פ.ח. (ע"מ הדרך העומדת בפני עוסק שטרם קיבל את התמורה במועד הוצאת החשבונית, ואף אינו מצליח לגבות את התמורה לאחר מכן, היא לדרוש את החזר המס במסגרת ההסדרים הקבועים בחוק בנוגע ל"חוב אבוד". וכך נקבע שם: "...הטענה הנטענת על ידי המערערת איננה טענה כנגד עצם חובתה בתשלום מס העסקאות והיקפו, ביחס לכך אין מחלוקת, אלא שסבורה היא כי המועד לתשלום צריך להידחות עד לאחר שהיא תקבל תשלום מלקוחותיה. המערערת למעשה מבקשת שבית המשפט