ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

112 2023 פברואר 557 ידע למידע

לחוק מגדיר "אלמנה", וקובע מספר תנאים מצטברים אשר בהתקיימם תוחרג אשתו של מבוטח מהגדרת אלמנה: א. פירוד בין בני הזוג לתקופה של לפחות שלוש מתוך חמש השנים שלפני פטירת המבוטח, החודשים שלפני הפטירה 12 ובכלל זאת ב- ב. האישה לא הייתה זכאית למזונות מהמבוטח על פי פסק דין או הסכם בכתב, או שהמבוטח לא נשא למעשה במזונותיה החודשים שלפני פטירתו. התובעת 12 בתוך שנים. התובעת 33 והמנוח היו נשואים אינה חולקת על כך כי חיה בנפרד מהמנוח בשלוש השנים שטרם פטירתו ואף למעלה מכך, אלא שלטענתה פרידה זו לא הייתה מבחירה אלא מתוך כורח, לאור התנהגותו האלימה של המנוח כלפיה, שבגינה הייתה מצויה בסכנת חיים, ואיומים ששלח לכיוונה גם מתוך כתלי הכלא. בעניין ליאון ), הודגש כי מטרת חוק 0-69/ (דב"ע נב הביטוח הלאומי בענף ביטוח שאירים הוא הגנה מפני מחסור כלכלי העלול לבוא עקב מות המפרנס, והמבחן הוא האם עקב מות המבוטח הופסקה הכנסה שקיבלה האלמנה בחייו של המבוטח. עוד נקבע כי: "הסימן העיקרי של קיום מצב של פירוד בין בני זוג הוא שהם אינם גרים במשותף, באופן מלא או חלקי, או באופן זמני ומשתנה או מתמשך." וכן: "בנוסף לכך, יש להבחין בין נסיבות אוביקטיביות שבעקבותיהן נוצר הפירוד בין בני הזוג, ואשר אלמלא אותן נסיבות לא היה פירוד ביניהם (כגון, אשפוז עקב מחלה ממושכת של אחד מבני הזוג, שהות מאונס של אחד מבני הזוג במקום אחר במשך תקופה ארוכה), לבין נסיבות שבהן הפירוד נעשה על פי רצונו של אחד

לטענת התובעת, חייה לצד המנוח היו רוויים קשיים רבים וכללו אלימות פיזית ומילולית כלפיה וכלפי הילדים, איומים והטרדות כלכליות על בסיס קבוע. המנוח אף ריצה ארבע שנות מאסר לאחר שתקף את התובעת וגרם לה חבלה. לאחר שנות סבל ארוכות, הודיעה התובעת למנוח כי ברצונה להתגרש, אך כהמשך ישיר להתנהגותו האלימה והשתלטנית כלפיה הודיע לה כי לעולם לא תקבל גט וכי הוא מבקש לנקום בה על רצונה לעזוב אותו, ולהותיר אותה עגונה כל חייה. הסיבה שמעולם לא תבעה את מזונותיה, היא שחששה כי בכך יפחתו באופן משמעותי סיכוייה להשיג את גיטה. לעמדת המל"ל, הזכאות לקצבת שאירים נבחנת על פי תנאי הזכאות בחוק בלבד. התובעת אינה עונה להגדרת "אלמנה" לחוק, שכן חיה בנפרד 238 שבסעיף , לא ניתן לזכותה 2002 מהמנוח החל משנת פסק דין למזונות ולא שולמו מזונות בפועל על ידי המנוח. קצבת השאירים אינה מהווה מכשיר לגביית חובות עבר בהוצאה לפועל, ולכן טענותיה של התובעת כי קצבת השאירים יהא בה משום עשיית צדק להשבת חוב המזונות המגיע לה, דינן דחיה. אף שנסיבות חייה של התובעת מצערות, אין בכך כדי להכשיר תשלום קצבה שלא על פי דין. בית הדין פסק: כב' השופטת מ' קליימן פסקה כי יש לדחות לחוק קובע מיהם 252 את התביעה. סעיף הזכאים לקצבת שאירים עם פטירתו של 238 מבוטח ובכלל זאת "אלמנה", וסעיף