ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס ערך מוסף פסקי דין

2023 פברואר 557 ידע למידע 101

ושהצריכו שינוי ייעוד. מעבר לאופיים של חלק מהנכסים כספקולטיביים, גם הגיוון שבנכסי המקרקעין שבהם החזיק המערער, וגם פעילותו ביחס לחלק מהנכסים בצוותא עם שותפים, מטים את הכף אל עבר אפיון נכסי המקרקעין שבנדון, כפירותיים ולא כהוניים. גם מבחן תדירות העסקאות תומך בסיווג פעילות המערער כעסקית- פירותית דווקא. אין להפחית ממשקלו של מבחן תדירות העסקאות בעניין דנן, שכן מבחן זה מטה את הכף בבירור אל עבר סיווג העסקאות כעסקיות-פירותיות. מבחן טיב הנכס ואופיו, מבחן תדירות העסקאות ומבחן בקיאותו ומומחיותו של המערער בתחום הנדל"ן, מטים את הכף אל עבר סיווג פעילות המערער כעסקית-פירותית. ביצע המערער שלוש- 2013-1988 בין השנים עשרה עסקאות רכישה, שש-עשרה עסקאות מכירה, שתי עסקאות קומבינציה, וכמו כן קיבל שתי דירות במתנה. אינדיקציות אלה תומכות בסיווג פעילות המערער כעסקית- פירותית. כנגדם, מבחן המנגנון העסקי ומבחן פעולות ההשבחה - למעשה היעדרן של פעולות השבחה, תומכים בתוצאה שלפיה פעילות המערער היא פרטית-הונית. לאור האמור נקבע כי מדובר במקרה גבולי, אם כי, כאמור, מכלול יישום מבחני העזר מטה את הכף אל עבר סיווג הפעילות כעסקית-פירותית. ההכרעה במבחני העזר עדיין אינה סוף פסוק. בהתאם לפסיקה, יש ליישם מבחן נוסף, שנודע בשם 'מבחן הגג', ולעתים מכונה גם: 'מבחן העל' או 'מבחן הנסיבות', אשר ביכולתו אף להביא לשינוי התוצאה שהתקבלה בשלב יישום מבחני

לטענת המערער, כל אחת מהעסקאות שבמחלוקת אינה מהווה 'עסקה', כהגדרתה בחוק מס ערך מוסף, שכן לעמדתו, הוא אינו 'עוסק' במקרקעין, או לחלופין – העסקאות שבמחלוקת לא נעשו 'במהלך עסקו'. עוד טען כי ביצע את העסקאות שבמחלוקת בשל הקשיים הכלכליים שאליהם נקלעה חברת הבשר. לעמדת המנהל, מבחני משך ההחזקה בנכס, קיומו של מנגנון עסקי ופעולות השבחה, מעידים גם הם על אופיה הפירותי-עסקי של פעילות המערער בשוק הנדל"ן. בית המשפט פסק: כב' השופט נ' סולברג פסק בדעת רוב (אליו הצטרפה כב' השופטת י' וילנר, כנגד דעתו החולקת של כב' השופט ח' כבוב) כי יש לדחות את הערעור כי יש לסווג את פעילות המערער כעסקית-פירותית, ולא כפעילות פרטית-הונית. ההכרעה בדבר סיווג פעילותו של המערער במקרקעין מצריכה דיון בשתי שאלות: האם המערער הוא 'עוסק', והאם העסקאות שבמחלוקת בוצעו 'במהלך עסקיו'. שאלות אלה תוכרענה על יסוד מבחני העזר שגובשו בפסיקה, לצורך ההבחנה בין רווחים הוניים לבין רווחים פירותיים. הדיון ביישום מבחני העזר לקביעת אופייה של הפעילות הנדונה, נערך מנקודת מבט אובייקטיבית, להבדיל מנקודת מבטו הסובייקטיבית של הנישום, ומהאופן שבו תופס הלה את פעולותיו. לכל הפחות חלק מהעסקאות שנכללו בשומה, הן עסקאות ספקולטיביות באופיין, אשר נעשו במקרקעין שנדרשו לחלוקה עתידית,