ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי מקרקעין פסקי דין

2022 דצמבר 555 ידע למידע 147

זאת, גם כאן אין מדובר בלשון ברורה שמביאה למסקנה חד-משמעית, ודברי ההסבר שלעיל יכולים לקיים הן את שיטת העוררים והן את שיטת המנהל. נוסף על האמור, נקבע כי לשם בחינת ) לחוק, אין להביט 1 א(א 49 תכלית סעיף ) כעומד לבדו, אלא כסעיף 1 א(א 49 על סעיף שמטרתו צמצום והגבלה של הפטור לדירת ). לפיכך יש 2 ב( 49 מגורים מזכה לפי סעיף לבחון את תכליתו של הפטור המופיע בסעיף ), ולשם כך יש להידרש לתכלית 2 ב( 49 מס השבח ולמצב החוקי שקדם לחקיקת ) לחוק. תכליתו העיקרית 1 א(א 49 סעיף של מס שבח, ככל מס, היא תקצוב הקופה הציבורית. מטרות נלוות נוספות הן צמצום פערים והכוונת התנהגות שוק הנדל"ן והדיור. בכל הנוגע להכוונת התנהגות שוק הנדל"ן, ההנחה היא כי מס שבח בשיעור גבוה יביא לצמצום היצע הדירות, מכיוון שמשקיעים יעדיפו שלא למכור את הדירות שברשותם תוך תשלום מס גבוה, וכן לצמצום הביקוש, שכן משקיעים יעדיפו להשקיע מלכתחילה באפיקי השקעה אחרים, זולים יותר. מנגד, ההנחה היא כי שיעור מס שבח נמוך יביא להגדלת היצע הדירות, שכן המשקיעים יוכלו לממש את רווחיהם מבלי לשלם עליהם מס, אולם במקביל גם להגדלת הביקוש, שכן מדובר באפיק השקעה עם מיסוי נמוך. עם זאת, ההצדקה לגביית המס פוחתת כאשר מדובר בדירתו היחידה של הנישום, המשמשת גם למגוריו. במקרים כאלו, לא מדובר בנכס להשקעה אלא בביתו של הנישום, אשר ראוי להעניק לו הסדר שונה מבחינה

בהמשך לאמור נקבע כי מסקנה זו מתחזקת לאור ההיסטוריה החקיקתית, הן של חוק מיסוי מקרקעין בכללותו והן לחוק 55 של הפטור עצמו. במסגרת תיקון מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) ), אשר קבע כי: "על 1 ז(א 49 הוסף סעיף אף הוראות סעיף קטן (א), במכירת חלק מדירת מגורים מזכה, יקראו כל אחד ) 2 מהסכומים הנקובים בסעיף קטן (א)( ), באופן יחסי, בהתאם לחלקו של 3(- ו המוכר בדירת המגורים המזכה". בנוסחים הקודמים של חוק מיסוי מקרקעין ניתנה התייחסות מפורשת למקרה שבו הדירה מוחזקת על ידי כמה שותפים או שרק חלק מהדירה נמכר, ואילו בנוסח העדכני התייחסות זו נשמטה. המחוקק בחר , על אותה 76 שלא לחזור, במסגרת תיקון הבהרה שנקבעה בנוסחיו הקודמים של החוק ובהוראת השעה. עם זאת, בעוד מלשון החוק עולה כי מדובר בפטור למוכר, ולא לדירה, לא מדובר בלשון ברורה וחד- משמעית כטענת העוררים, והיא יכולה לקיים גם את שיטת המנהל. כמו כן, בכל הנוגע להיסטוריה החקיקתית, ייתכן כי מדובר בהשמטות מקריות של המחוקק, וכי כוונתו המקורית לכל אורך הדרך הייתה חלוקת הפטור בהתאם למספר המוכרים. יתרה מזו, ישנן אינדיקציות המלמדות כי כוונת המחוקק הייתה כי תקרת הפטור תתייחס לשווי הדירה, ולא לשווי המכירה. כי 76 ניתן להבין מדברי ההסבר לתיקון הפטור מתייחס לשווי הדירה, ולא לשווי המכירה, והוא אף נעשה במקביל לתיקון במס הרכישה, שלגביו אין מחלוקת כי התקרה מתייחסת לדירה בכללותה. עם