ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

2022 דצמבר 555 ידע למידע 125

חלים גם על שנות המס שבערעור, ולא רק על שנות המס המצוינות בהסכם. מבחינה לשונית, בהסכם השומה הראשון נכתב כי "מסוי רווח ההון 1 של המערער ממכירת השתל הם בהתאם לסיכום בתיק השותף בני כרמון בפ"ש גוש-דן; אם בעתיד יקבע שעור מס מוקטן הנישום שומר לעצמו זכות למסוי בהתאם". כלומר, נקבע באופן ברור כי החיוב הוא חיוב של רווח הון, שחל גם לעתיד לבוא, שכן אם ייקבע בעתיד שיעור מס מוקטן, והדעת נותנת ששיעור המס המוקטן מתייחס לשיעור מס של רווחי הון, אזי המערערים שומרים על הזכות למיסוי בהתאם. לו היה מדובר בהסכמות שחלו על השנים המצוינות בהסכם בלבד, לא היה כל צורך להתייחס לשיעורי מס רווח הון עתידיים. נוסף על כך, אף נציגת פקיד אישרה כי מדובר בהסכם שחל גם על השנים הבאות. הדעת נותנת, שלאחר ששני הצדדים השקיעו משאבים רבים בהתדיינות אינטנסיבית שנמשכה לאורך שנים בקשר לאותה עסקה יחידה, הם יגיעו לסיכום אחד ממצה, שצופה פני עתיד. ומן הצד השני, אם היה מדובר ,2011-2005 בהסכמות שנוגעות רק לשנים היה ראוי לכתוב ולהצהיר כך במפורש, וכן להבהיר כי טענות הצדדים בקשר למהות העסקה ולתקבולים העתידיים ממנה בעינן עומדות. גם מטעמים מהותיים יש לדבוק בהסכמי השומה ואין לדון מחדש בסיווג עסקת נובל. במקום שבו חלה מחלוקת ופקיד השומה בחן באופן ענייני תקבולים מעסקה ספציפית, ושעה שהצדדים התדיינו בעבר לגופו של עניין והגיעו למסקנות פוזיטיביות ולשיעורי מס מוסכמים – כל

)9( 2 מעסק, ולחלופין הכנסה לפי סעיף לפקודת מס הכנסה. המערערים טוענים מנגד כי מדובר ברווחי הון, וכי יש למסותם בהתאם לאשר נקבע בהסכמי השומה. לטענת המערערים, הסכמי השומה צופים פני עתיד. במסגרת הסכמי השומה הוסכם לאחר דיון ממצה כי תקבולי עסקת נובל מהווים רווחי הון אשר יתמסו על פי שיעור מס רווח ההון הנכון למועד עסקת נובל . פקיד השומה 25% , כלומר 2005 בשנת ביטל את הסכמי השומה שלא כדין, בחוסר תום לב. מהותית, עסקת נובל היא מכירה הונית החוסה תחת פרק ה' לפקודה ולכן על התמורות שנתקבלו מעסקה זאת ראוי שיחול מס רווח הון. לעמדת פקיד השומה, כלל האינדיקציות מלמדות כי יש לסווג את ההכנסות מהעסקאות כהכנסות פירותיות. המערערים תרמו במשותף להצלחת עסקת נובל, השקיעו תשומות רבות בחיפוש אחר רוכשים לפטנט, וזאת בסמיכות זמנים הדוקה לבקשת רישום הפטנט ואף לפניה. המערערים מעולם לא השתמשו בפטנט כעץ מניב בפני עצמו, והם העבירו לנובל את המידע שאספו במהלך פיתוח השתל והניסויים בו. העובדה שהמערערים ויתרו על זכויותיהם מייצור השתל בישראל ומסרו את מלוא הזכויות לד"ר פרומוביץ', מעידה אף היא כי הם לא ראו בפטנט נכס מניב. בית המשפט פסק: כב' השופטת י' סרוסי פסקה כי בניגוד לדעתו של פקיד השומה, הסכמי השומה