ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה מאמרים

2022 נובמבר 554 ידע למידע 21

) לפקודה 1 ב( 94 דאז). נזכיר כי סעיף קובע כי "שיעור המס על חלק רווח ההון הריאלי השווה לחלק מהרווחים הראויים לחלוקה… יהיה שיעור המס שחל עליהם, אילו היו מתקבלים כדיבידנד בסמוך לפני ב (בשיעורו דאז 125 המכירה, לפי סעיפים (ב), לפי העניין". 126 ) או 25% פקיד שומה טען כי לשון החוק ברורה, ומבחינה לשונית, יש לקבוע את שיעור המס על הרר"ל כפי שהוא מופיע בסעיף ), וזאת על אף 25% ב לפקודה (קרי 125 ב בא 94 שמבחינה מהותית תכליתית סעיף להשוות מיסוי על חלק רווח ההון השווה לרווחים ראויים לחלוקה, לשיעור המס לו חולקו רווחים אלו כדיווידנד. זאת, אף כי אין מחלוקת בין הצדדים כי לו חולקו רר"ל אלו כדיווידנד, היה שיעור המס עליהם בלבד. 15% בית המשפט העליון דחה את עמדת פקיד השומה וקבע כי מבחינה מהותית כלכלית ותכליתית יש לקבל את עמדת הנישומים, בלבד. 15% וקבע כי שיעור המס הוא לסיכום: נראה כי הן פקיד שומה והן הנישומים "מזגזגים" לעיתים בין טענת הדווקנות הלשונית לבין טענת התכלית הכלכלית. ואולם בשני המקרים פסק בית המשפט בדרך של פרשנות כלכלית תכליתית, וכך ראוי.

נציין כי מבחינה לשונית, אין בחלופת המכירה לשוק גדול כל התייחסות למיקומו הגאוגרפי של השוק שבו מתבצעות המכירות, ואף הגדרת ה"שוק" המצויה א(א) לחוק נעדרת כל התייחסות 18 בסעיף כאמור. המשמעות המעשית של עניין זנלכל בעליון היא כי משלשון החוק לא ציינה במפורש כי נדרש יצוא לשוק גדול, אלא רק מכירות לשוק גדול, הרי אם יוכח שב"ישראל מיליון תושבים, הרי גם 12 רבתי" ישנם אם כל המכירות נעשו בישראל וללא כל יצוא – ישנה עמידה בתנאי הסעיף, ויחולו ההטבות לפי חוק העידוד. בהנמקות שונות, ובעיקרן עמידה בתכלית החקיקה שהציגה רשות המיסים, שוכנע בית המשפט העליון וקבע שעל אף שלשון החוק אינה קובעת כך דווקנית ולשונית, הרי יש לקבל את נימוקי פקיד השומה, ולקבוע כי תנאי חוק העידוד הוא יצוא דווקא. רקע תמציתי בעניין פסק הדין בעליון, בעניין סקמסקי וגרינפלד , ניתן פסק דינו של 2021 באוגוסט 16 ביום בית המשפט העליון בעניינם של סקמסקי ), שבמסגרתו 3277/19 ואחרים (ע"א נקבע בין היתר ששיעור המס על הרווחים הראויים לחלוקה בחברה בחוק העידוד שמניותיה נמכרו, יהא לפי שיעור מס לפי חוק עידוד (בשיעורו 15% מוטב של