ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

2022 אוגוסט 551 ידע למידע 45

יכול שתיעשה ברמה העקרונית והכללית. הוכחה זו נדרשת באופן פרטני, תוך התייחסות לזיקה הקיימת בין כל עובד ועובד לבין מדינת ישראל, ואין די בנתון העובדתי כי מדובר בעובדים השוהים בישראל כמה שנים. על פי הפסיקה, לצד מבחן "חזקת הימים", המהווה מבחן כמותי היוצר חזקה סטטוטורית הניתנת לסתירה, המבחן המהותי הוא המבחן המכריע לשם קביעת מרכז חייו של הנישום. לפי מבחן זה יש להתחקות אחר פרמטרים "איכותיים" הנוגעים לנישום, כגון מקום ביתו הקבוע, מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו, מקום עיסוקו העיקרי, מקום האינטרסים הכלכליים שלו, ועוד. כל אלו יכולים להעיד על "מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים" של הנישום. בפסיקה אף הובהר כי אמות המידה שלאורן ייבחן "מרכז החיים" של הנישום הן בעיקרן אמות מידה אובייקטיביות, בעוד לתחושותיו הסובייקטיביות של הנישום יינתן משקל מועט. משכך, מרכז חייהם של עובדי המערערים אינו בישראל. לא נסתרה טענת פקיד השומה כי מקום ביתם הקבוע של העובדים הזרים הוא ככלל בתאילנד, שם מתגוררים בני משפחתם, ולהם הם נוהגים להעביר את משכורותיהם. נוסף על כך, לא נסתרה טענתו כי העובדים הזרים אינם נוהגים לרכוש נכסי נדל"ן או נכסים משמעותיים אחרים בישראל. יתר על כן ועיקר, העובדים הזרים מגיעים לישראל לתקופה קצובה ובסופה חוזרים בדרך כלל לארץ מוצאם,

תושבי ישראל לצורך מס. נקודת המוצא של המחוקק הכללי בקביעת מעמדם של העובדים הזרים היא כי הם אינם תושבי ישראל. העובדים הזרים מגיעים לישראל למטרה מוגדרת, מטרת עבודה, ושהייתם היא לתקופה קצובה שהארכתה טעונה אישור, ואף זאת לתקופה כוללת שלא תעלה על חמש שנים. באותה מידה שאין לראותם כתושבים לצורך הדין הכללי, כך אין לראותם כ"תושבי ישראל" לצורך מס. בסופו של דבר, דיני המס אינם מנותקים מהדין הכללי, והרציונל העומד ביסוד רצון המחוקק בדין הכללי שלא לראות בעובדים זרים תושבים, יפה גם לצורך דיני המס. ההכרעה בדבר "מרכז החיים" של אדם היא בראש ובראשונה הכרעה עובדתית, ומצריכה הבאת ראיות להוכחת טענה זו, כפי הנטל המונח על כתפי המערערים על פי הדין - האם "מרכז החיים" של העובד הזר הוא בישראל; והאם "מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים" של העובד הזר מצויים בישראל. מי שמבקש ליהנות מאיזו הטבה הנגזרת ממעמד של תושב ישראל, עליו הנטל להוכיח התקיימותו של מבחן "מרכז החיים". בוודאי אין כל מקום להניח אפריורי כי מי שנמצא ועובד בישראל תקופה של כמה שנים, הוא בהכרח תושב ישראל. יתרה מזאת נקבע כי המערערים לא הביאו לעדות את עובדיהם, כך שלא היה ניתן להיווכח מפיהם על אודות זיקתם האמיתית לישראל. בנסיבות אלו ברי כי אי העדתם של העדים הרלוונטיים פועלת לחובת המערערים, הוכחת תושבות לא