ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

2022 יולי 550 ידע למידע 41

לפקודה). כלומר, כדי להכיר 1 (סעיף בהוצאה כמותרת בניכוי מהכנסתו של נישום, עליה להיות הוצאה בעלת אופי פירותי המשתלבת בתהליך האורגני של ייצור ההכנסה. לחלופין, עליה ליפול בגדר רשימת ההוצאות שצוינו במפורש כמותרות בניכוי במסגרת הסעיף. בפסיקה הוכרה האפשרות להתיר גם את ניכוין של גם הוצאות שאינן נצרכות לצורך ייצור הכנסה, ובלבד שהן הוצאו כחלק מהסיכונים השוטפים הקשורים לייצור בעניין דמארי). 4157/13 ההכנסה (ע"א בין היתר יש לבחון כי אין מדובר "בסכום העולה על הדרוש לפי צרכי ייצור ההכנסה לפקודה) וכי אין היא 30 של הנישום" (סעיף לפקודה, המונה 32 אסורה בניכוי לפי סעיף רשימה של "ניכויים שאין להתירם". ), הקובע 1 לענייננו רלוונטי בעיקר ס"ק ( כי אין להתיר את ניכוין של הוצאות שאינן משתלבות בתהליך הטבעי של הפקת ההכנסה. בהלכה הפסוקה נקבע כי ניתן לאסור גם על ניכוין של הוצאות הכרוכות באי-חוקיות, וזאת על אף שלא קיימת הוראת חוק הקובעת זאת מפורשות. ברי כי חילוט פירות עבירה אינו בא בגדר רשימת ההוצאות שניכוין הותר במפורש בסעיף לפקודת מס הכנסה. משכך, יש לבחון 17 האם תשלום זה נכנס במסגרת ההוראה הכללית הקבועה ברישת הסעיף. בחינה זו, בנסיבות העניין, מעלה קושי. זאת בין היתר בהינתן שחילוט הכספים נעשה בשלב שבו עסק ההימורים הבלתי-חוקי חדל מלפעול. נפסק כי מקום שמדובר בהוצאה חוקית שהולדתה בפעילות בלתי-חוקית,

) לפקודה לבחינת הוצאות מותרות 1 ( 32 ו- בניכוי, שכן אין מדובר בהוצאה המשתלבת בתהליך הטבעי של ייצור ההכנסה. מנגד טען המשיב כי יש לדחות את הערעור. לשיטתו, צדק בית משפט קמא עת קבע כי יש להתיר את ניכוי סכום החילוט כהוצאה. זאת, הגם שהוא סבור כי יש לראות בפעולת החילוט ככזו שמאיינת את ההכנסה, כך שכלל אין להטיל מס בגינה. בית המשפט פסק: כב' השופט ג' קרא, שאליו הצטרף כב' השופט ד' מינץ כנגד דעתו החולקת של כב' השופט ש' שוחט, פסק ברוב דעות כי יש לקבל את הערעור. חילוט הכנסה בלתי- חוקית אינו מביא לאיונה, והלכה מושרשת היא כי גם הכנסה בלתי-חוקית חייבת במס. הלכה זו נטועה בלשון פקודת מס הכנסה, שאינה מבחינה בין מקורות הכנסה חוקיים ובלתי-חוקיים. הגיונה, בין היתר, ברצון להימנע מהעדפה של נישומים שאינם פועלים בהתאם לחוק, קרי לוודא שלא יצא חוטא נשכר. למותר לציין כי "אין בהטלת המס משום מחילה על אי-חוקיות המעשה. רשויות המס בודקות את הערך הכלכלי של הפעולה בלי להביע עמדה כלפי מוסריותה או כלפי חוקיותה. גישה אחרת הייתה מעניקה פטור מחובת המס למי שנהנה בעניין 471/03 מפעילות בלתי חוקית" (ע"א אהרוני). נקודת המוצא היא כי מס הכנסה יוטל על הכנסתו החייבת של הנישום, קרי, על "הכנסה לאחר הניכויים, הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין"