ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה מאמרים

24 2022 מאי 548 ידע למידע

, מוסא ח'לף נ' המוסד 1518/15 (רע"א .)8.3.2015 לביטוח לאומי, ניתן ביום בענייננו, ביטון לא הגיש בקשה להביא ראיות לסתור את הממצאים מושא ההרשעה החלוטה, משכך נקבע כי הממצאים של ההרשעה החלוטה יהוו כראיה קבילה בהליך האזרחי. לסיכום, ביהמ"ש קבע כי יש לקבל את בקשת פקיד השומה כך שהממצאים והמסקנות של ההרשעה החלוטה כנגד ביטון יהוו ראיות קבילות בערעור המס א לפקודת 42 בהסתמך על הוראת סעיף הראיות. נציין, כי לניהול ההליך הפלילי השלכות על ההליך במישור האזרחי ולחבות הכספית של הנישום. לפיכך, ישנה חשיבות רבה כי הליווי והייצוג הפלילי יהיה ע"י עו"ד ורו"ח מומחה למיסים שלו הידע והניסיון בהליכים מסוג זה.

המושג ע"י ייתור הצורך בשמיעת ראיות בהליך האזרחי לאחר שאלה כבר הובאו במסגרת ההליך הפלילי שהוכרע על סמכן על פי רף ההוכחה המחמיר הנדרש במשפט הפלילי. ג לפקודת הראיות, נקבע 42 במסגרת סעיף כדלקמן: א, לא 42 "הוגשה ראיה כאמור בסעיף יהיה המורשע או חליפו או מי שחב בחובו הפסוק רשאי להביא ראיה לסתור, או ראיה שכבר נשמעה או הוגשה במשפט הפלילי, אלא ברשות בית המשפט, מטעמים שיירשמו וכדי למנוע עיוות דין" . בהתאם להלכה הפסוקה, ביהמ"ש מתיר הבאת ראיות לסתור רק בנסיבות מיוחדות וחריגות, דהיינו, כאשר עלולה להיגרם "תוצאה בלתי צודקת בעליל" או כזו "המקפחת קיפוח קשה את הנתבע בהגנתו"