ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

2022 אפריל 547 ידע למידע 43

מיסוי בין-לאומי

הרפורמה הצפויה במס יציאה - חלק ג': מסלול דחיית המס רו"ח, עו"ד יניב גולדשטיין

מניות בחברה ישראלית לא נסחרת, בין שהנישום עזב למדינת אמנה ובין שעזב למדינה שאינה מדינת אמנה (כפי שעולה מדוח הוועדה, לגישת רשות המסים מדובר בתיקון מבהיר. נבהיר שלדעתנו מדובר בתיקון שמבהיר לכל היותר את עמדת רשות המסים ולא את הוראות הפקודה). להבנתנו, בכל זאת יחול חישוב ליניארי ככל שהוראות אמנת המס מעניקות פטור על מכירת מניות בנסיבות כאמור. סך שווי הנכסים הכפוף למס יציאה הוא מתחת לשלושה מיליון ש"ח: ● א(ב) לפקודה 100 יחולו הוראות סעיף כנוסחו כיום - דחיית מועד תשלום המס למועד מכירת הנכס בפועל, וחישוב חלק רווח ההון הכפוף למס בישראל באופן ליניארי. ● יחולו על הנישום חובות הדיווח הבאות:

בהמשך למאמרי הקודם, אציג במאמר זה את מסלול דחיית המס שהוצע על ידי הוועדה לרפורמה במיסוי בין-לאומי ("הוועדה"). בטרם נפרט את מסלולי דחיית המס, נציין שהוועדה המליצה שחישוב המס הליניארי (חלק רווח ההון הכפוף למס בישראל) יחול לגבי נכסים שיימכרו לאחר תום השנה הרביעית מהמועד שבו חדל הנישום להיות תושב ישראל. אחרת, במכירה מוקדמת, כל רווח ההון יהיה כפוף למס בישראל. עם זאת, ככל שהנישום ימציא אישור כי הוא תושב מדינה גומלת החל במועד הניתוק ועד למועד המכירה (שקדמה לארבע השנים), יחול החישוב הליניארי. כמו כן המליצה הוועדה לקבוע כי סעיף ) לפקודה לא יחול על נכסים שחל 3 (ב 97 א לפקודה. כך למשל, 100 עליהם סעיף לא יחול חישוב מס ליניארי במכירת

הכותב - מומחה במיסוי בינלאומי מפירמת רואי החשבון ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן פתרונות מיסוי בע"מ