ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה מאמרים

18 2022 אפריל 547 ידע למידע

ומשנדחתה השגה זו, הוגש על הדחייה ערעור מס ככל ערעור על שומת מס ניכויים. ● כפי הנראה הנישום דנן נקט את הגישה השלישית, ומייצגיו טענו כי ככל ערעור על שומת "מיטב שפיטה", הערעור "עוצר" את גביית המס השנוי במחלוקת.

ערעור על שיעור המס במקור שנקבע, הרי הדבר אינו עוצר את ההליכים, ולא ניתן לעכב את יישום החיוב בניכוי מס במקור בשיעור החדש עד לגמר הבירור המשפטי של עצם הסוגיה. עיקרי הדיון וההכרעה מפי כבוד השופטת ירדנה סרוסי: ● אין בפקודה הליכים המאפשרים לתקוף החלטות של פקיד שומה שאינן בגדר שומה. ● עם זאת, בתי המשפט נהגו לקבל ולדון בסוגיית ניכוי מס במקור (ואין מדובר כמובן בשומות ניכויים שהוצאו עקב אי ניכוי מס במקור כדין, שלגביהן ישנו סעיף מפורש בפקודה). ● בעקבות פסיקה שאינה בגדר הלכה, אפשריות שלוש דרכים לתקיפת קביעת השיעור של ניכוי מס במקור:

פסק הדין בית המשפט דחה את הערעור:

פרוצדוראלית – החלופה השלישית היא הקביעה השיפוטית המוקדמת מבין שאר החלופות, ואינה הלכה. בניגוד לקביעה שיפוטית זו, הערכאה השיפוטית המאוחרת יותר והגבוהה ביותר הייתה בעניין בג"ץ אבו טיר, שם המליץ בג"ץ למחוקק לאפשר הליכי השגה וערעור בעניין זה (ראו להלן). מכאן הסיק בית המשפט דנן כי כל עוד לא נקבע אחרת בחקיקה, הדרך הראויה היא הגשת סעד זמני, והטלת נטל השכנוע על המבקש, מבלי לעכב את ההליכים. מהותית – כידוע, המוציא מחברו עליו הראיה, ולענייננו: אין מדובר כאן על קביעה שומתית שנקבעה על אף מצג או התנהגות של נישום – שאז בעת הגשת השגה כזאת על מיטב השפיטה, מוקפאת גביית המס השנוי במחלוקת עד התבררות הערעור. בסוגיה דנן – ברירת המחדל היא כמופיע בתקנות שירותים ונכסים – כי שיעור ניכוי

● בג"ץ – אין עיכוב הליכים, אלא אם הוגשה ואושרה בקשה לסעד זמני (צו על תנאי). ● הגשת בקשה לבית המשפט המחוזי שלא בדרך של כתב תביעה (ובעבר, המרצת פתיחה) על "שומה", אף שזו אינה ממש שומה, במטרה לעכב את החלטת רשות המיסים. ● הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי – קרי: "נניח" כי פקיד השומה קבע שיעור ניכוי מס במקור, הנישום הגיש השגה,