ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס ערך מוסף מאמרים

88 2022 מארס 546 ידע למידע

בפני בית המשפט כי השומה, בקשר לחלק זה של החשבוניות, הוצאה אך ורק על בסיס כתב האישום שכלל לא התייחס לחברות (אשר החשבוניות נשוא פסק דין זה נזכרו בנספחיו), להכרעת הדין ולהודעותיהם של בעל המניות בחברה ובנו -שלא היו כאמור בעלי הדין באותו תיק פלילי. מנהל מע"מ לא בחן ולא חקר בעצמו את חומר הראיות (שהיווה בסיס לכתב האישום ולהכרעת הדין), והסתמך למעשה על מסקנתם של גורמים אחרים שהתקבלה בנוגע לבעלי דין אחרים. בית המשפט קובע כי כתב אישום אומנם יכול להוות ראיה מנהלית, וככזה מנהל מע"מ יכול להסתמך עליו בהוצאת השומה ולהיבנות מהודאת הנישום המצויה בו. ואולם, אם השומה מתבססת על מסקנות שאליהן הגיע גורם אחר בנוגע לבעלי דין אחרים, ומבלי שבדק וחקר את חומר הראיות הקונקרטי כלפי הנישום והפעיל שיקול דעת עצמאי – הרי הנטל שנופל על כתפי הנישום להפריך את טענות מע"מ אינו נטל כבד כלל, וקל וחומר בנוגע לחשבוניות שכלל לא צוינו בכתב האישום ו/או בהכרעת הדין. בית המשפט אף קובע כי החשבוניות שלעיל הוצאו כדין גם אם לא ניתן למצוא להן ביסוס מלא בהסכמים החוזיים בין הצדדים (שהיו די דלים, במקרה דנן), ובלבד שהחשבוניות שיקפו עסקה אמיתית (עובדתית, "הפרויקט ברח'… עומד על תילו") ונכונה בין הצדדים הנכונים לעסקה תמורת הסכום שצוין בהן.

להוציאה כדין. דהיינו, תונפק על ידי מי שזכאי להוציאה, הפרטים בה יהיו נכונים לעניין טיב ואופי השרות, פירוט הסכומים וזהות הצדדים לעסקה. זהו המבחן האובייקטיבי על פי הוראות חוק מע"מ. כמו כן נקבע בפסיקה חריג – כי אף אם החשבונית אינה משקפת את הצדדים הנכונים לעסקה או אף אם הוצאה בידי מי שאינו רשאי להוציאה, הרי העוסק רשאי עדיין לנכות את מס התשומות הכלול בה "אם החשבונית משקפת עסקה אמיתית ואם העוסק נקט בכל האמצעים הסבירים על מנת לוודא כי החשבונית הוצאה כדין על ידי מי שזכאי לכך". זהו "החריג הסובייקטיבי" שנקבע בפרשת מ.א.ל.ר.ז ). אגב, נטל ההוכחה הן 4069/03 (ע"א לעניין המבחן האובייקטיבי והן לעניין החריג הסובייקטיבי הוא על כתפי הנישום סימקו החזקות). 6364/12 (ע"א בית המשפט בוחן את הנסיבות של כל חשבונית וחשבונית ומגיע למסקנה שחלק מהחשבוניות יצאו שלא כדין (כי הוכח שלא שיקפו את השרות הנכון שסופק למעשה לפרויקטים אחרים), וכן לא מתקיים החריג הסובייקטיבי (כי מטבע הדברים החברות היו אמורות לדעת בזמן אמת כי החשבוניות משקפות שירות לא נכון). עם זאת, בית המשפט מגיע למסקנה אחרת לגבי חלק אחר של החשבוניות. במקרה זה בית המשפט מציין כי מסקנתו הפוכה למקרה הראשון ולא משום חוזק הראיות של החברות, אלא דווקא מפאת חולשת הראיות שמביא מנהל מע"מ. האחרון מודה