ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

28 2022 מארס 546 ידע למידע

עוד עסקה ועדת הכספים בשאלה האם עסקינן במדרגת מס נוספת (כטענת המערערים) או במס מיוחד. מהדברים עולה בבירור כי המחוקק לא ביקש לקבוע מדרגת מס נוספת אלא לקבוע מס מיוחד, אשר יחול על כלל הרווחים של הנישום באותה השנה. לאור האמור, יש מקום לדחות את טענות המערערים גם בנוגע לעניין זה. עוד נקבע כי בניגוד לטענת המערערים, סעיף ב לפקודה הוא סעיף ברור וקוהרנטי 121 ואין מקום לפרשנויות שונות לגביו. מדובר בסעיף חוק אשר כבר נקבע לגביו כי הוא סעיף שלם וייחודי אשר קובע מס מיוחד על כל ההכנסות החייבות של הנישום. יתרה מכך, אין מדובר בסעיף שיש בו חוסר בהירות כלשהי. כשהמחוקק רצה בכך, הוא מצא לנכון להחריג הכנסות מסוימות - את ההכנסות הסוציאליות הקבועות בסעיף (ג). 8 יתרה מכך נקבע כי צודק פקיד השומה בעניין 8511/18 בכך שהוא מפנה לע"א דלק הונגריה בע"מ, אשר במסגרתו נקבע כי במקרה שבו לשון החוק ברורה, ניתן לסיים את מלאכת הפרשנות בלשון החוק. פקיד השומה צודק כי בחינת לשון החוק בענייננו מביאה למסקנה כי היא אינה אוצרת בתוכה פרשנויות אחרות, ולעמדת המערערים אין כל עיגון לשוני בהוראות ב לפקודה ואף אין כל מקום 121 סעיף לחוסר הבהירות שטוענים לה המערערים במסגרת טיעוניהם. מדובר בהסדר חקיקתי מלא וסדור.

מס נוסף "על עשירים" כלשון חברי וועדת (ה) אינו 91 הכספים. העדר הפניה לסעיף השמטה שבטעות אלא אמירה שבשתיקה כי הפריסה שתותר לצורך חישוב ההכנסה החייבת החבה במס הנוסף –מס היסף, היא לגבי הכנסה בעלת גוון סוציאלי המנויה (ג) ולא הכנסה הונית. המחוקק 8 בסעיף כעולה גם מההיסטוריה החקיקתית והרקע שממנו נבע מעשה החקיקה של הטלת מס יסף, ביקש למסות הכנסות גבוהות שאינן בעלות גוון סוציאלי." בחינת פסק הדין בעניין שפונט מביאה למסקנה כי בית המשפט המחוזי אימץ את עמדת פקיד השומה באופן מלא, ויש בקביעותיו כדי לאיין את טענות המערערים כאן הן בעניין תכלית החוק ופרשנותו בקשר לפריסה והן לגבי פרשנותו המילולית. הודגש כי המחלוקת המשפטית, כפי שהוגדרה כאן, זהה למחלוקת שעלתה בעניין שפונט. בהמשך לאמור נקבע כי בחינת תכלית (ג) לפקודה 8 החוק לעניין החרגת סעיף דרך הדיונים שהתקיימו בוועדת הכספים מובילה באופן ברור למסקנה כי תכלית החוק הייתה לפרוס אך ורק את מה שנכלל (ג) לפקודה ולא יותר 8 במסגרת סעיף מכך. ברור עוד יותר כי אין מדובר בלקונה חקיקתית אלא בהסדר שלם אשר נדון באריכות במסגרת ועדת הכספים ובסופה נחקק מה שנחקק תוך קביעה ברורה על מה יוטל מס יסף ומהי הכנסה שניתן לפרוס, ובהיעדר קביעה ברורה מה היא הכנסה שאינה ניתנת לפריסה לצורך מס היסף. לאור האמור, טענות המערערים בדבר תכלית החקיקה דינן להידחות.

סוף דבר הערעורים נדחו.