ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

ביטוח לאומי פסקי דין

118 2022 מארס 546 ידע למידע

ביטוח לאומי היא כל טובת הנאה בעלת ערך כלכלי אשר צמחה לעובד מקיום יחסי העבודה עם מעסיקו, לרבות רווח המתקבל שלא במישרין, דוגמת אופציות. הרציונל לכך ברור - מניעת שחיקה של בסיס המס בדרך של הענקת טובות הנאה בעין לעובד כתחליף לתשלום שכר במזומן. שני הצדדים סמכו את טיעוניהם, בין היתר, על פסיקת בית המשפט העליון, בית הדין הארצי לעבודה ובתי המשפט המחוזיים. בעיקר ניתנה התייחסות לשני פסקי דין - ) והלכת אורמת 6159/05 הלכת לפיד (ע"א ). הלכת לפיד קבעה כי 3393-10-15 (עב"ל אופציות שהוענקו לעובדיהן של חברות 102 במסגרת מימוש אופציות על פי סעיף הישן לפקודת מס הכנסה, נחשבות הכנסה במישור ההוני, ובתור שכאלה פטורות שנים לאחר 10 מתשלום דמי ביטוח. כ מכן, נפסק בעניין אורמת כי הלכת לפיד , המועד שבו בית המשפט 2005 תחול ממרץ המחוזי הכריע בסוגיה. בית הדין העיר כי יש לתמוה על כך שהתובעת לא ראתה לנכון להביא לעדות גורם שהיה מעורה בפרטים בזמנים הרלוונטיים. תמיהה זו גוברת במיוחד לנוכח ריבוי טענותיה העובדתיות של התובעת בנוגע לקשר שבין התובעת לבין שש החברות הבנות בזמנים הרלוונטיים, ואין לקבל את טענת התובעת בהקשר זה, ולפיה משמדובר בחברה ציבורית, כל הפרטים הרלוונטיים הם בבחינת ידיעה שיפוטית. כך גם אין לקבל את הטענה כי ניתן להוציא מתלושי השכר מסקנות כאלה ואחרות בנוגע לעובדים שקיבלו

לרשות אחרת לגבות תשלומי חובה בהיעדר מקור חוקי שמכוחו היא פועלת. המל"ל טען מנגד כי התביעה הוגשה שלא על פי המועדים הקבועים בדין ועל כן דינה מחיקה מחמת התיישנות. לגופו של עניין, התביעה דנן מהווה הלכה למעשה תקיפה עקיפה של הסכם המיסוי, העומד ביסוד הקצאת האופציות. אין חולק כי התובעת פנתה מיוזמתה למס הכנסה, קיבלה את האישור המקדמי ככתבו וכלשונו ולא ערערה עליו, וכעת היא מנסה לחזור ממנו בתקיפה עקיפה אל מול המל"ל. ככל שלטענת התובעת, חל על הסדר ההקצאה הישן, מדוע ראתה 102 האמור בסעיף התובעת צורך לפנות לשלטונות המס בבקשה לאישור מקדמי ולא יישמה את הדין ככתבו וכלשונו לשיטתה? בית הדין פסק: כב' השופט א' שגב פסק כי יש לדחות את התביעה. המקור הנורמטיבי לגביית (א) לחוק 344 דמי ביטוח קבוע בסעיף הביטוח הלאומי, הקובע כי הכנסות עובד שכיר החייבות בדמי ביטוח, הן הכנסות ) לפקודת מס הכנסה. 2(2 המוגדרות בסעיף הכוונה היא להשתכרות או רווח מעבודה, כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעסיקו, תשלומים שניתנו לעובד לכיסוי הוצאותיו כגון: החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחו"ל או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד, למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה; ונוסף על כך, שוויו של שימוש ברכב או בטלפון נייד שהועמד לרשות העובד. כלומר, הכנסה חייבת בדמי