ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

32 2022 פברואר 545 ידע למידע

מתנות ופרסים אינו נחשב הכנסה לצורכי מס בהיעדר מקור בפקודה. בישראל קיימות שתי שיטות גבייה עיקריות של מס הכנסה: גבייה ממי שמקבל את ההכנסה וגבייה באמצעות מי שמשלם אותה. כאשר מתבצעת הגבייה באמצעות משלם ההכנסה, הוא מחויב בניכוי מס במקור. מנגנון ניכוי המס במקור נועד לשם אכיפה יעילה, נוחה וזולה של גביית המס. המנגנון מטיל חובה על משלם ההכנסה לנכות מתוך התשלומים שמועברים למקבל את המס שחייב בו המקבל עוד בטרם הועברה אליו ההכנסה. באופן זה, ניכוי המס נעשה על ידי המשלם מבלי שרשויות המס יצטרכו לנקוט הליכי גבייה, תוך זקיפת התשלום לטובת הנישום. סעיף לפקודה הוא הסעיף העיקרי בפקודה 164 הקובע את חובת ניכוי במקור. הסעיף קובע רשימה של הכנסות שעל המשלם אותן חלה חובת ניכוי מס במקור, אולם אין מדובר ברשימה סגורה, וייתכנו הכנסות נוספות שייקבע לגביהן בצווים שהותקנו על ידי שר האוצר כי בעת תשלומן יש לנכות מס במקור. אחד מהצווים שהותקנו על ידי שר האוצר מכוח סמכותו האמורה ורלוונטי לעניין הנדון הוא צו מס הכנסה, הקובע כי תשלומים בעד שירותים או נכסים יהיו לפקודה. הגדרת 164 הכנסה לעניין סעיף "תשלומים בעד שירותים או נכסים" מונה שלושה רכיבים: כי מדובר בסכומים המשתלמים על ידי חברה החייבת בניהול מערכת חשבונות כפולה; כי הסכומים

לטענת עמינח, במשך שלושה עשורים היא נהגה באותו אופן ובאותה שיטה, והמשיב לא מצא לנכון לחייב אותה לאורך כל השנים בניכוי מס במקור בגין "ההנחה" שניתנה לסוחרים. בית המשפט המחוזי שגה כאשר סיווג את הסוחרים כנותני שירות לעמינח. הסוחרים אינם סוכנים של עמינח, אלא רוכשים ממנה את תוצרתה. לשיטת המשיב, השאלה הרלוונטית היא אם ההטבות שהעניקה עמינח באות בגדרי "תשלומים בעד שירותים או נכסים", אם לאו. כפי שפירט בית המשפט המחוזי בהרחבה, הגדרה זו מתקיימת במלואה בענייננו ועל עמינח מוטלת החובה לנכות מהתשלומים מס במקור. בית המשפט פסק: כב' השופט ד' מינץ פסק כי יש לקבל את הערעור. עקרון יסוד בשיטת המס בישראל הוא חובת תשלום מס על כל תקבול המהווה לפקודת מס הכנסה מגדיר 1 הכנסה. סעיף הכנסה ככוללת את כל ההכנסות של נישום 3 ו- 2 מן המקורות המפורשים בסעיפים לפקודה, בצירוף סכומים שנקבע לגביהם בכל דין שהם הכנסה לעניין הפקודה. כלומר, בפקודה אין הגדרה מהותית למונח הכנסה, אלא היא מונה את המקורות הספציפיים שהכנסה מהם תחויב במס. הגדרה זו מבטאת את "תורת המקור" אשר יובאה למשפטנו מן המשפט האנגלי, ולפיה כדי שתקבול יחויב במס עליו להשתייך לאחד מן המקורות המנויים בחוק, ) כגון windfall ובהתאם לכך תקבול מקרי (