ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי בין-לאומי מאמרים

54 2021 דצמבר 543 ידע למידע

לטובת ניכוי מס במקור באנגליה 2% של שלצורך גבייתו יהיה כאמור צורך בתיקון האמנה בין ישראל לאנגליה (כיום עומד על בגין תמלוגים). הואיל וצרפת מחילה 0% (מס 15%- , הפער בין ה IIR את הוראות ה- (המס בישראל) 6%- גלובלי מינימלי) ל מס שאמורה חברת האם 9% יעמוד על כבר 2%- לשלם בצרפת. בהתחשב בכך ש שולמו בדרך של ניכוי במקור אשר הוטל , ייווצר פער אפקטיבי STTR- במסגרת ה לטובת ממשלת צרפת. 9%- נמוך יותר מ פער זה יקטן ככל שהטבות המס בישראל יצומצמו ושיעורי המס במסגרת חוק העידוד, אשר עומדים כיום על מינימום של - יעלו. 6% לסיכום בעקבות ארצות הברית שמצאה דרך לנטרל את השפעות המס על פעילותן של החברות הבין-לאומיות כשחברת האם מאוגדת בשטחה באמצעות כללי Global Intangible Low Tax- ה (, אירופה לא נשארת GILTI) Income מאחור ובשיתוף פעולה עם ארצות הברית מצטרפת למאבק במקלטי המס. מדינות רבות ובהן ישראל מתקשות להתמודד ולאכוף מיסוי על כלכלה דיגיטלית ורפורמה זאת עשויה ליצור אחידות וודאות לפחות בעניין זה ולחלק את עוגת המס . הגלובלית בצורה טובה יותר

מה תהיה השפעת הרפורמה על ישראל? מטרת הרפורמה היא התמודדות עם שחיקת בסיס המס במדינות שבהן מפיקי הכנסות הם תאגידים בין-לאומיים. החלק הראשון יכול לייצר למדינת ישראל הכנסות ממיסים הנובעות מכלכלה דיגיטלית. החלק השני עשוי להגביר את התחרות בין ישראל למדינות כמו אירלנד ולוקסמבורג ולהביא ליציאה הדרגתית של פעילויות ומטות ממשטרי מס שהיו נוחים, למיקומים אחרים כמו ישראל, אם תהיה מספיק אטרקטיבית במדיניות המס שלה ותביא לנדידה של חברות ענק לישראל, בפרט כאלו שמחפשות גם כך להקים בישראל מרכזי מו"פ. הטלתהמסהגלובלי המינימלי עלולהלהביא לביטול דה פקטו של חלק מההטבות על פי , 1959 החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט אשר בין היתר מתמרץ חברות טכנולוגיות להקים את מפעליהן בישראל. לדוגמה: קיימת קבוצה רב לאומית שבה חברת אם צרפתית ושתי חברות בנות – בישראל ובאנגליה. החברה מאנגליה משלמת לחברה האחות הישראלית תמלוגים. החברה הישראלית היא בעלת וחל עליה חוק עידוד בהיותה מפעל IP ה טכנולוגי מועדף, כששיעור מס החברות 15% . נתון מס מינימלי גלובלי של 6% הוא . לאור זאת, נוצר פער 8% של STTR- ו