ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

48 2021 דצמבר 543 ידע למידע

מיסוי בין-לאומי אדם שעבר להתגורר בחו"ל ומשפחתו בחרה להישאר בישראל יכול להיחשב לתושב חוץ עו"ד אלי דורון, עו"ד (רו"ח) ירון טיקוצקי, ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); עו"ד יגאל רוזנברג

ממושכים במדינה זרה ואף צוברים נכסים ומקבלים הכנסות ממקורות שונים בחו"ל, ישנה חשיבות מכרעת לבחינת השאלה מי הוא "תושב ישראל" שכן על פי שאלה זו יוכרע אם אדם חייב לשלם מס בישראל על הכנסותיו מחו"ל. שאלת התושבות, מטבע הדברים, הפכה והופכת להיות קשה יותר ויותר וזאת לאור הקדמה הטכנולוגית והחברתית, היכולת לעבוד מרחוק באמצעות מחשב, הנכונות של בני זוג לנהל חיים בשני מרכזים שונים ולפעמים בשתי יבשות שונות, היכולת לנוע בעולם ביתר קלות, מהיום להיום ובמחירים נמוכים, היכולת לבצע עסקאות באמצעות רשת האינטרנט, התקשורת הלוויינית, תופעת ה"כפר הגלובאלי" ועוד ועוד סיבות מקשות, כאמור. לפקודת מס הכנסה מגדיר כי יחיד 1 סעיף תושב ישראל הוא מי שמרכז חייו מצוי בישראל. הסעיף גם מגדיר חזקה ולפיה ימים לפחות 183 אדם ששהה בישראל ימים לפחות בשנה 30 בשנה מסוימת או

שיטת המס הנהוגה בישראל החל משנת היא שיטה מעורבת של מיסוי 2003 פרסונלי ומיסוי טריטוריאלי. בהתאם לשיטה הנהוגה כיום מוטלת חובת דיווח וחובת תשלום מס על כל ההכנסות של יחיד שהוא "תושב ישראל", בין אם הכנסותיו הופקו בישראל ובין אם נצמחו ו/או הופקו בחו"ל. מאידך גיסא, יחיד שאינו עונה על ההגדרה "תושב ישראל", יהא חייב בדיווח ובמס ישראלי אך ורק על הכנסות שהופקו על ידו בישראל, וככל שנצמחו לו הכנסות שמקורן מחוץ לישראל, הרי על ההכנסות הללו לא נדרש דיווח ותשלום מס בישראל. חריג לכלל זה מתייחס לתושבים המוגדרים תושבים חוזרים ותיקים, שלגביהם יש בנמצא פתור ספציפי הפוטר אותם מדיווח בישראל על הכנסות המופקות בחו"ל על פני תקופה של עשר שנים. הפתור לא פותר אותם מחובת דיווח ותשלום מס במדינות אחרות מחוץ לישראל. במציאות הגלובלית המודרנית שבה אנשים רבים בוחרים לעבור להתגורר לפרקי זמן

הכותבים - ממשרד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן & עמית גרוס