ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה שאלות ותשובות

2021 אוקטובר 541 ידע למידע 123

(ב) לחוק כי: 77 כך גם בהוראות חוק מס ערך מוסף נקבע בסעיף

"(ב) השומה תהיה בתוך חמש שנים לאחר הגשת הדו"ח, ואם הורשע החייב במס, או כופרה עבירתו, בשל מסירת ידיעות כוזבות בדו"ח האמור או בשל מעשה אחר שיש בו כוונה להתחמק מתשלום מס המגיע לתקופת הדו"ח האמור – תוך עשר שנים לאחר הגשת הדו"ח." מקיומן של הוראות אלו לומדים לטעמי על הלאו. מתיחת מסגרת השומה האזרחית לאחר הרשעה פלילית היא אך ורק לשנים שבגינן הורשע הנישום גם אם אותן שנים התיישנו על פי הוראות ההתיישנות הכלליות האזרחיות. לגבי שנים אחרות שלא נכללות בהחרגה זו הרי הן התיישנו גם אם ידוע לכאורה כי העבירה בוצעה גם בשנים אלו. לחוק מע"מ 123 בהוראות חוק מע"מ נקבע כי אין בהרשעה לפטור מחובות אחרות. סעיף קובע כי: "הורשע אדם, או שילם כופר או קנס מנהלי, אין בכך כדי לפטרו מחובותיו על פי חוק זה והתקנות לפיו."

לפקודת מס הכנסה: 226 הוראה דומה קיימת בסעיף

"פתיחת הליכים להטלת עונש, קנס או מאסר לפי הפקודה, או הטלתם לפיה, אינה פוטרת אדם מן החיוב לשלם מס שנתחייב בו או שהוא עשוי להתחייב בו."

כלומר מהוראות אלו עולה כי העונש אינו מחליף את תשלום המס שחייב בו הנישום.

השאלה מה לגבי סנקציות אזרחיות הגורמות להגדלת שיעור המס מעבר לרגיל וזאת לאחר ענישה פלילית. כאן ההלכות המשפטיות קובעות כי אין התנגשות בין השתיים וסנקציה אזרחית יכולה לדור בכפיפה אחת עם ענישה פלילית. כך לדוגמה הרשעתו של אדם בפלילים אינה מקנה לו חסינות מפני הטלת כפל מס במישור (א) לחוק מס ערך מוסף. הקביעות של בתי המשפט הן כי הסנקציות 50 האזרחי על פי סעיף האזרחיות נועדו בין השאר לפצות את המדינה על עלויות האכיפה של חיובי המס ואינן 1497/01 מתנגשות עם הסנקציות מכוח הדין הפלילי המושתות על העבריין (ראו בע"א הובר נ' הממונה האזורי מע"מ חיפה).