ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה מאמרים

2021 ספטמבר 540 ידע למידע 17

רווחי חברות הנהנות מפטור ממס לפי חוק העידוד כלל אינם מהווים "רווחים ראויים לחלוקה" – פרשנות שאינה עולה בקנה אחד עם לשון החוק והפקודה ועם הוראות חוזרי מס הכנסה. על כך יש להוסיף את הוראת החוזר (השגויה), שביקשה להחיל מדיניות פרשנית שונה לגבי חברות ויחידים: "עמדתה של רשות המסים כפי שבאה לידי ביטוי בחוזר הייתה כי כאשר מדובר בחברות – יש להחיל עליהן את ההוראה "המחמירה" המטילה עליהן מס ולפנות להוראות חוק העידוד; ואילו כאשר מדובר ביחידים – יש להחיל עליהם את ההוראה "המחמירה" ולפנות לפקודת מס הכנסה". (יצוין כי לאחר פס"ד במחוזי במקרה דנן, ועל אף הסתירה שהייתה ידועה במשך שנים, הוציאה רשות המיסים הבהרה כי הגם שמדובר בחברות יש לפנות להוראות הפקודה.) חל רר"ל על מניות חברה ציבורית שנרכשו , ככל שהמכירה היא בידי 1.1.2003 לפני בעל מניות מהותי – הן חברה והן יחיד. רווחים "שהופטרו ממס" עד חלוקתם, לפי ב 94 חוק העידוד נכללים ברר"ל לפי סעיף לפקודה. שיעור המס שיחול על רר"ל אלו בידי בעל מניות מהותי יחיד הינו שיעור המס החל על חלוקת רווחים מחברה שחל עליה חוק לפי העניין ולא 20% או 15% העידוד, קרי ובסיכום, ביהמ"ש העליון קובע כהלכה כי:

אילו נמשכו רווחים אלו כדיבידנד טרם המכירה), חלף שיעור המס הקבוע בסעיף ), כפי שאכן קבע פקיד 25%( ב לפקודה 125 השומה. ביהמ"ש המחוזי קיבל את ערעור המערערים. פקיד השומה לא השלים עם הפסק ועירער לביהמ"ש העליון, אשר לא רק שדחה את ערעורו אלא אף הטיח בו ביקורת מרומזת ושאינה מרומזת, כפי שיצוטט בהמשך המאמר. טענות רשות המסים שנהדפו: ב כלל אינו חל כיון שהמשיבים 94 סעיף 2003 סימנו כי רכשו מניותיהם בשנת – הגם שהמשיבים רכשו את מניותיהם .2003 עשרות שנים לפני שנת נפסק: "אין לקבל את הניסיון "להיתלות" יג 105 בנוסחת החישוב שנקבעה בסעיף לפקודה, כדי לשלול את תחולתו של סעיף ב לפקודה… מניות המשיבים נרכשו 94 , ואין במנגנון 2003 שנים רבות לפני שנת שנקבע בפקודה לצורך שימור הפטור בגין , כדי 2003 רווחי הון שנצמחו עד לשנת לשנות את מועד הרכישה של המניות וכדי ב לפקודה. 94 לשלול את תחולתו של סעיף ) אינו חל על יחידים אלא רק 1 ב(א 94 סעיף על חברות (שכן לגבי הראשונים ולאחר אין הבדל לגבי יחידים בין שיעור 147 תיקון מס רווח הון לבין שיעור מס על דיבידנד). נפסק: – הפרשנות שגויה . ".. מובן אפוא ב(א) חל גם על יחיד. זוהי לשונה 94 כי סעיף המפורשת של הפקודה, ועל כך אין חולק".