ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

רואי חשבון מאמרים

118 2021 ספטמבר 540 ידע למידע

, עו"ד דב 4733/06 בעניין עצמון (רע"א עצמון נ' גב ארי פיתוח והשקעות בע"מ) דן ביהמ"ש העליון בסוגיית זכות העיכוב לעומת זכות גילוי המסמכים. דובר בתביעה כספית אשר הוגשה ע"י עו"ד והתנהלה בביהמ"ש בעקבות סכסוך שהתגלע בנוגע לתשלום שכר טרחת עו"ד, אשר התנה את השבת המסמכים בתשלום שכר הטרחה. ביהמ"ש העליון קבע, כי אין די במתן התחייבות של הלקוחות לפירעון שכר הטרחה, אלא, איזון בין הזכות לגילוי מסמכים לבין זכות העיכבון, יוגשם באמצעות חיוב עוה"ד להעמיד את המסמכים לעיון, בכפוף לכך שהחייב יחויב להפקיד עירבון כספי מתאים. נראה כי מחד, זכות העיכבון נותנת יתרון לנותן השירותים לעכב מסמכים ונכסים אחרים שנמסרו לו על ידי הלקוח שלו שאינו משלם, מאידך, מרבית המסמכים הנמסרים כיום על ידי הלקוחות הם רק עותק סרוק של המסמכים המקוריים, כך שאין משמעות רבה לעיכבון שלהם. כל מקרה לגופו כמובן.

, אאורליה 1776/97 בעניין ליבוביץ (ע"א ליבוביץ בית מלאכה לתפירה נ' גדעון ) בע"מ), 1976( אוברזון - תעשיות אופנה פסק ביהמ"ש העליון כי זכות העיכבון קיבלה מעמד של זכות מובטחת בפירוק ובפשיטת רגל וכבשה לה מקום של כבוד בתחרות בין הזכויות השונות. כבוד נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר, אהרון ברק, הבהיר כי מטרת זכות עיכוב המסמכים היא יצירת לחץ לגיטימי על המזמין לתשלום החוב, כך בספרו, "דיני :1160 ) השליחות" (נבו, תשנ"ו "מטרת העיכבון אינה החזקה לצרכי מימוש. מטרת העיכבון היא החזקה לצרכי שכנוע השולח לפרוע את חובו". כך גם בספרה של פרופ' נ' זלצמן, "עיכבון" :220 ' ( מהדורת תשנ"ט) בעמ "זכות העיכבון היא ערובה לחיוב המתקיימת על ידי החזקה של הנושה בנכס. עיכוב הנכס הוא אמצעי בידי הנושה ליצור לחץ על החייב על מנת להניעו לקיים את חיובו לנושה... "