ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

ביטוח לאומי מאמרים

102 2021 ספטמבר 540 ידע למידע

בענייננו, כממצא עובדתי, נקבע כי עבודתו הרגילה של המבוטח התבצעה בעיקרה מהמשרד שבביתו ולא הצריכה מאמץ גופני מיוחד. האירוע החריג התרחש בשעות אחר הצהריים של יומו השני של הכנס, עת נדרש למאמץ פיזי מיוחד עקב פריקת הדוכן ללא סיוע, ממכשירים השוקלים עשרות ק"ג, הובלתם והעמסתם על רכבו. בעניין הפנייה לרופא המשפחה והסיבה לכך נקבע כי משלא נשללה גרסת המבוטח כי פנה לרופא להקדמת התור לביקור אצל קרדיולוג נוכח תחושתו הרפואית בעקבות הכנס, אין לראות ברישום אצל רופא המשפחה אנמנזה שוללת. כמו כן בתעודת השחרור מבית החולים צוין כי "ביום טרם קבלתו התאמץ ועבד בירידי מוצרים. לדבריו "סחבתי חפצים…". לדברי בית הדין המסר דווח על ידו במועד קליטתו לבית החולים, בסמוך לאחר שהופנה על ידי רופא המשפחה. בית הדין התרשם וקיבל את העילה ושלל קביעת "אנמנזה שוללת". הסתירות בעדויות ובתצהיר הבן אינן ק"ג או יותר – אינם סותרים 25( ממשיות ק"ג הם 25 ק"ג, וגם 70- בהכרח טענה ל משקל כבד) והבן כלל לא נחקר על תצהירו. בית הדין מסכם וקובע בהסתמך על הלכת בריקלין כי: "גם אם קיים ספק מסוים בדבר חריגות האירוע יש למנות יועץ רפואי… לפיכך, אף אם המערער הצליח לגייס מי מבאי הכנס להחליף את הבן בהעמסה, ואין כל ראיה לכך מעבר לעדות

טיעוני הצדדים בערעור לטענת המבוטח טעה בית הדין האזורי עת התעלם מהרישום ולפיו יום קודם לאשפוז ביצע מאמץ פיזי חריג, וכן יש בסמיכות הזמנים ההדוקה בין המאמץ שהפעיל לבין הופעת התסמינים כדי לתמוך בעמדתו כי לא ניתן משקל מספק לעדות הבן, וכי בכל אופן כבר נפסק כי במקרה של ספק – יש להעביר את התיק למומחה יועץ רפואי. לטענת המוסד לביטוח לאומי אין להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי, המבוטח לא הוכיח קיום אירוע חריג מוגדר בזמן ובמקום, לא היו עדויות חיצוניות פרט לזו של הבן והרעיה, היו סתירות בהודעות ובעדויות של הבן כי ביקור המבוטח אצל רופא המשפחה היה "ביקור רגיל", ומדוח הצנתור עולה כי המבוטח, שסבל זה שנים מתעוקה בחזה, התלונן על כאבים שהופיעו "במאמצים קטנים" ולא בכאב שהופיע על רקע מאמץ חריג.

דיון והחלטה בית הדין הארצי קיבל את הערעור:

על פי הפסיקה, תנאי הסף להכרה באוטם שריר הלב כפגיעה בעבודה היא הוכחת אירוע חריג בעבודת המבוטח בסמוך לפני קרות האוטם, שגרם לדחק נפשי בלתי רגיל או מאמץ גופני יוצא דופן, בהשוואה עם מאמץ רגיל בעבודתו של אותו איש, וכדי שיתקיים בו גורם "הפתאומיות", עליו להיות תחום בזמן ובמקום.