ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

ביטוח לאומי מאמרים

100 2021 ספטמבר 540 ידע למידע

עם זאת – כדי ללבן את היותו של המבוטח עובד, ולא עובד מסוגים אחרים כגון עובד עצמאי, עובד לשעה, מתנדב או לא עובד ולא עצמאי, מטבע הדברים לזיהויו של המעסיק יהיה משקל נכבד במאזן ההסתברויות. הדבר מתעצם בעבודה מסוג בנייה, שם מקובלות התקשרויות מהתקשרויות שונות וברבדי העסקה ראשית ומשנית רבים, לרבות העסקה יומית. בכל אופן ומשעולה הספק – חובה לברר אם המעסיק הוא תושב ישראל או מעסיק זר. מצופה מהמל"ל כי: "יפעל אף הוא ככל הניתן באמצעים הנתונים בידיו לברור זהות המעסיק, ולא להסתפק בדחיית התביעה, רק בשל בעיה בזיהוי המעסיק הקונקרטי עליו הצביע העובד". סוף דבר הערעור מתקבל בזה שיש להשיב את המקרה לבית הדין האזורי לבירור מעמד המערער בעת ביצוע העבודה – האם מעמד של עובד שכיר או מעמד אחר, וככל שהיה שכיר, האם של מעסיק ישראלי או לא. יצוין כי אך ארבעה ימים לאחר מתן הלכה , חזר בית הדין הארצי 30.5.2021 זו, ביום .FADOL ALI על קביעה דומה בעניינו של

עיקר טיעוני המל"ל ועמדתו בערעור לא ניתן לקבוע כי אדם הוא "עובד שכיר" בלי לקבוע מי מעסיקו. לא ברור האם המבוטח נפגע באתר הבנייה כעובד. האם עבד עבור מישהו ובאילו נסיבות – כעובד שכיר או כעצמאי. ואולם המל"ל מודה כי: תושב שטחים מוכר העובד אצל קבלן או מעסיק ישראלי מוכר כנפגע בעבודה, זאת אף אם לא שולמו בעדו דמי ביטוח. בשונה מהעולה מקביעת בית הדין האזורי קובע המל"ל "כי הוא מעולם לא טען שבגלל התרשלות של אדם שגרמה לנפילתו לא מדובר בתאונת עבודה". קביעות בית הדין הארצי נושא ההתרשלות של העובד: בנסיבות שבהן ישנה נכות כתוצאה מהפגיעה או שהיו יותר מעשרה ימי אי כושר – "תאונה שארעה למערער תוך כדי עבודה, אף אם ארעה כתוצאה מהתרשלותו – עשויה להיחשב… לתאונת עבודה." מבוטח שהוכח כי הוא עובד, ושאינו עובד עצמאי או עובד לשעה – "גמלאותיו לא יפגעו גם אם מעסיקו לא דיווח עליו או לא שילם בעדו את דמי הביטוח." זהותו של המעסיק – אינה תנאי לזכאות עצמה.