ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס ערך מוסף מאמרים

88 2021 אוגוסט 539 ידע למידע

הדיווחים, פחות משבע שנים בטרם התקבלה החלטתו..." לא קיבלו התייחסות ישירה בהחלטת בית המשפט העליון, ולא שימשו "קלף מנצח". נקבע בסיכום ההחלטה כי: "מכיוון שהמועד המוקדם ביותר שבו בוצעה עסקה כלשהי על-ידי המבקשים חל בתוך שבע השנים שקדמו להחלטת המשיב, הרי שהחלטת המשיב בעניינם לא התיישנה". מכאן קרוב לוודאי כי לו היה נקבע שאכן חלפו להן שבע שנים תמימות ממועד חובת הרישום התיאורטית (ממועד ביצוע מכר או מתן שירות ראשונים), אכן לא היה ניתן עוד לחייבם ברישום, וכן לא היה ניתן להוציא להם שומות בשל עסקאות שנעשו בתאריכים שלפני אותן שבע שנים. יש לסייג את האמור בפסקה שלעיל לגבי מקרים שבהם ישנה אי ודאות מיסויית בשאלה האם עסקאות מסוימות שנעשו נכנסות בגדר חבות במס אם לאו. ככל שאין הדבר כך, אלא מדובר במי שחייב במס ובביצוע פעולות עסקיות ברורות שפשוט לא הוגש בגינן כל דיווח, הישענות על טענת ההתיישנות אינה ודאית.

ספק אם יש להחיל התיישנות לסעיף זה, אך הוא היה מוכן להניח כי ישנה שנים, ממועד ביצוע 7 התיישנות של העסקאות. ● אמירות דרמטיות ביותר של מנהל מע"מ כמו: "אין לקבל את הפרשנות המוצעת על-ידי המבקשים, בין היתר, מפני שהיא עשויה להביא למצב אבסורדי שבו חייב-ברישום שלא נרשם, תוך שהוא מפר את חובתו על-פי דין ומונע אגב כך מהמשיב את היכולת לפקח על פעילותו העסקית, יזכה לחסינות "לעולם ועד" מרישומו כעוסק אך בשל חלוף התקופה לרישומו על ידי המשיב, וייהנה חוטא מפרי חטאו". "החלת תקופת ההתיישנות ממועד הדיווח (למנהל מסמ"ק, שהונח לצורך העניין כי זהו דיווח כחוק) על העסקאות מתבקשת אף לנוכח לחוק ההתיישנות, 8 הוראת סעיף בעניין "התיישנות שלא מדעת", שכן פעילות המבקשים הובאה לידיעתו של המשיב לכל המוקדם במועדי וכן: