ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

2021 אוגוסט 539 ידע למידע 45

שיעורי המס בשל אי ניהול פנקסים" קובע כי ככל שלא ניהל ספרים, ייווספו 10% למס שהנישום חייב בו לאותה שנה מההכנסה החייבת שלגביה הוא חייב בניהול חשבונות, ולכל שנה שלאחר מכן שבה לא ניהל פנקסי חשבונות כאמור מהכנסה. המערער לא העלה 20% ייווספו כל טעם מדוע אין להחיל לגביו את הוראות הסעיף. משנקבע כי המערער לא עמד בהוכחת מקורות גידול ההון, שעליהם לא דיווח בזמן אמת, ובענייננו אף התברר שקיים מקור הכנסה נוסף שעליו כלל לא דיווח, צדק פקיד השומה בקביעתו כי בגין ההכנסות הלא מדווחות לא ניהל המערער ספרים בהתאם לחובה המוטלת עליו. לפיכך לא נמצא פגם בהחלטת פקיד השומה להגדיל את שיעורי המס בשל אי ניהול פנקסים. הגדלת שיעורי המס החלים על המערער בשל אי ניהול פנקסים, בדין יסודה. לא נמצא שנפל פגם אף בהחלטת פקיד השומה לחייב את המערער בקנס (ב) לפקודת מס 91 גירעון בהתאם לסעיף מהסכום שבו 15% הכנסה, בשיעור של עודף המס שהמערער חייב בו על המס שהתחייב בו על פי הדוח. זאת, בהיעדר כל טענה שיש בה כדי להצדיק את דחיית קביעתו של פקיד השומה. סוף דבר אשר על כן הערעור נדחה, ואושרה קביעתו של פקיד השומה. המערער ישלם לפקיד השומה את הוצאותיו, בסכום כולל של ש"ח. 40,000

נשוא הערעור וזאת כיוון ששיטת הדיווח של המערער היא על בסיס מזומן ועל כן לכל היותר יותרו כהוצאת שכר בשנת המס שבה הוצהר. ה'זכאים' לא זומנו לעדות, אף שהיה בעדותם כדי לאשר ששכרם אכן לא שולם להם במשך השנים, וכדי לשפוך אור על קיומה של התחייבות, על תכליתה, ועל פירעון כביכול של ההתחייבות בשנת . בהתאם להנחה המקובלת בפסיקה, 2017 בנסיבות אלו ניתן להניח כי אילו היו אותם זכאים מזומנים לעדות, לא הייתה עדותם תומכת בגרסתו של המערער. כפי שצוין, לא הציג המערער כל ראייה אובייקטיבית ל"יתרת הזכאים". כמבואר בהלכה הפסוקה מוטל על הנישום הנטל להוכיח את טענותיו בראיות של ממש, במיוחד שעה שמדובר בטענות למתנות או הלוואות שניטלו מבני משפחה. אשר על כן, נמצא שלא עלה בידי המערער להוכיח את טענותיו בדבר הסבר לגידול ההון, או בדבר קיומה של התחייבות שיש להפחית מההון. נוסף על האמור, נקבע כי בהתאם להלכה הפסוקה, ייוחס גידול ההון לשנים הפתוחות, אלא אם יוכח אחרת על ידי הנישום. בענייננו לא עלה בידי המערער להוכיח את טענתו הערטילאית שלפיה יש ליחס את גידול ההון לשנים אחרות. לא הובאה כל ראיה אובייקטיבית לתמיכה בטענותיו, והזכאים כביכול לא זומנו לעדות. לפיכך לא נפל פגם בכך שפקיד השומה ייחס את גידול ההון לשנים הפתוחות. ב' 191 נוסף על האמור, נקבע כי סעיף לפקודת מס הכנסה, אשר כותרתו "הגדלת