ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי מקרקעין מאמרים

2021 יולי 538 ידע למידע 57

לפיכך, מרגע שהוחלט כי לציפורה לא הוענקה זכות קניינית במניות חברת נאג'י ניהול ואין לה זכות כזו (ואף לא זכות שביושר), הרי ממילא אינה יכולה למכור את אותן המניות. כמו כן, אין מקום א לחוק מיסוי מקרקעין 4 להוראות סעיף בדבר היעדר אירוע מס בהעברת נכסים אגב גירושין או פירוד. בחיוב כל זכויותיה של ציפורה הסתכמו שחב לה המנוח ומחושב לפי מחצית הכספי שווי מניות החברה ליום הפירוד. משום כך, העסקה היחידה בת המיסוי כאן היא מכירת מחצית המניות של חברת נאגי' ניהול שהוחזקו על ידי שמואל בנו היורש ממניות אלו מאביו 100% (אשר ירש – ואותה יש 1993 ' המנוח) לחברת נאגי למסות כפעולה באיגוד מקרקעין. , ולאחרשהנישומים 31.5.2021 נציין כי ביום הגישו ערעור לבית המשפט העליון, הושגה פשרה בין הצדדים, אשר ניתן לה תוקף של פסק דין. אמנם לא ידוע לנו טיבה של פשרה זו, אבל פסק הדין בבית המשפט המחוזי מאיר את עינינו כי אמנם זכויות מכוח חזקת השיתוף הן זכויות קנייניות, אך עדיין עלינו לוודא כי ההסכם או פסק הדין בבית הדין לענייני משפחה יכולים להגדיר כי הזכות המגיעה לבן הזוג היא זכות כספית כנושה (זכות אובליגטורית) ולא זכות קניינית – דבר אשר יכול להשפיע רבות על אירועי המס וחיובי המס של הצדדים.

כדי לפסוק בסוגיה נדרש בית המשפט לקבוע תחילה את מהות הזכויות שהיו בידי ציפורה, וכך נקבע (על פי הפסיקה של העליון בעניין העיזבון): בעקבות פסק הדין ניטשה מחלוקת בין הצדדים – מהי משמעות ההכרעה האמורה; האם ציפורה זכאית למחצית המניות או שהינה רק נושה של חיוב כספי שערכו מחצית משווי הנכס נכון ליום הפירוק. מחלוקת זו הגיעה להכרעה. בית המשפט העליון דן בהרחבה בטענות הצדדים ובהלכות לעניין הלכת השיתוף בין בני זוג בכלל ותחולתה על מניות חברה משפחתית בפרט, וקבע מפורשות כי לציפורה זכויות כספיות בלבד. בית המשפט הדגיש כי יש לבחון כל מקרה לגופו על נסיבותיו ולהגדיר מהי טיבה של הזכות המוענקת לבן הזוג של בעל המניות הרשום. וכך נאמר: "נראה שמן השיקולים שהוצגו עולה כי במקרים משפחתיים שכאלה רצוי להימנע מקביעה שיפוטית שיש בה הענקת מניות בפועל לבן הזוג או לבת הזוג, כי אם זכות לקבלת שווי המניות נכון ליום הפירוד." בהמשך מציין בית המשפט העליון כי גם בית המשפט לענייני משפחה קבע כך וכי פירושו הנכון של פסק הדין המקורי הוא כי הוטל על המנוח רק חיוב כספי מבלי שהוכרו זכויותיה של ציפורה במניות. בסופו של דבר, הורה בית המשפט העליון מפורשות, כי "המשיב חב למבקשת מחצית שווי החברה…".