ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

2021 יולי 538 ידע למידע 25

לפקודת הסמים המסוכנים, אין להורות על תפיסת חלקם בכספים. המדינה טענה מנגד כי יש לדחות את הערעור, וסמכה את ידיה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בין היתר נטען כי המערערים מחזיקים בזכות אובליגטורית בלבד כלפי החברה, הנובעת מהסכם שכר הטרחה שנכרת בין עו"ד ויינברג לחברה, וכי הם אינם מחזיקים בזכות קניינית או מעין קניינית בזיקה לנכס מסוים. נטען כי (א) לחוק איסור הלבנת הון מסמיך 21 סעיף את בית המשפט לחלט רכוש בשווי העבירה כולה – ולא בשווי התועלת שהופקה ממנה בלבד – וממילא אין ממש בטענות המערערים בעניין זה. בית המשפט פסק: כב' השופט י' אלרון פסק כי במוקד הערעור דנא, סוגיות אשר עניינן בהיקף הסמכות להורות על תפיסת רכושו של מי שהוגש נגדו כתב אישום המייחס לו לחוק איסור 4- ו 3 עבירות לפי סעיפים 21 הלבנת הון. סמכות זו קבועה בסעיפים לחוק איסור הלבנת הון, המחילים 23- ו לגבי חילוט לפי חוק זה הוראות שונות הקבועות בפקודת הסמים המסוכנים ו לפקודת 36 – ובהן את הוראות סעיף הסמים המסוכנים. שילוב סעיפים אלו יחד מורה כי משהוגש נגד אדם כתב אישום בגין ביצוע עבירות אלו, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום לתת צווים אשר יבטיחו את מימוש החילוט. נקודת המוצא לדיון בהיקף הסמכות להורות על תפיסת רכושו של נאשם

מיליון ש"ח, עד להכרעה בהליך הפלילי. בהמשך, הוגשה בקשה משלימה לסעד זמני "למניעת פעולות" בכספים שנפסקו לזכות החברה במסגרת תביעתה האזרחית נגד רכבת ישראל. מטעם עו"ד ויינברג נשלח מכתב לרכבת ישראל בדרישה לתשלום הכספים שנפסקו לטובת החברה, אולם רכבת ישראל סירבה לדרישת התשלום והפנתה לסעד הזמני שניתן בהחלטת בית המשפט המחוזי. על רקע זה הגישו המערערים לבית המשפט ש"ח 2,463,494 " המחוזי בקשה ל"שחרור מתוך הכספים שנפסקו לטובת החברה. זאת, לטענתם, על פי "הסכם שכר טרחה" בין החברה לבין עו"ד 2009 שנכרת בשנת ד"ר משה ויינברג בשם משרד עורכי דין אשר בראשו הוא עומד, וגבדרו הוסכם ממה שיתקבל 20%" כי החברה תשלם לו ש"ח". בית 150,000- בפועל ולא פחות מ המשפט המחוזי דחה את בקשת המערערים וקבע כי המערערים מחזיקים בזכות חוזית בלבד כלפי החברה – ולא בזכות קניינית או מעין קניינית כפי שנטען על ידם; וכי אין בזכות זו כדי לגבור על מעמד המדינה לעניין חילוט הכספים ותפיסתם לשם כך. המערערים טענו כי יש להורות על העברת הכספים המגיעים להם לגישתם כשכר טרחה מתוך הסכום שנפסק שעל רכבת ישראל לשלם לחברה. בין היתר נטען כי זכות המערערים בכספי החברה מהווה "זכות קניינית", "מעין קניינית", או לכל הפחות יש בה משום "זיקה משמעותית" לכספי הזכייה של החברה בתביעתה ו 36 נגד רכבת ישראל – ועל כן לפי סעיף