ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס ערך מוסף פסקי דין

86 2021 יוני 537 ידע למידע

משכך, נקבע כי המסקנה מהאמור היא שבין שפסק הדין בערעור המע"מ הפחית את השומה ובין שקביעתו הייתה שהתובע רשאי לשוב למנהל מע"מ ולנכות מהשומה, פסק הדין לא יצר חיוב חדש ההופך אותו לפסק דין הניתן לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל (להבדיל מרכיב הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין שנפסק בו). מאחר שפסק הדין בערעור המע"מ לא יצר כשלעצמו כל חיוב חדש של התובע, הרי אף אם פסק הדין לא התיישן, הוא אינו רלוונטי כמסלול נוסף לגביית חוב המס נגד התובע, לצד מסלול הגבייה המנהלית של המס כקבוע בשומה עצמה, ועל כן אינו יכול כשלעצמו למנוע קביעה שחוב המס התיישן. אף על פי כן, וכפי שכבר נאמר לעיל, אפילו אם יש לראות בתובע מי שהוכיח את אמיתות ההצהרה שביקש, התביעה לסעד הצהרתי נדחית מפאת חוסר ניקיון כפיים וחוסר תום לב; והציווי המבוקש נדחה מפאת חוסר סמכות עניינית.

בו. תיאורטית, זו הפחתה של השומה, שאינה יוצרת חיוב חדש בפסק הדין עצמו אלא אך מתקנת, תוך הפחתה של השומה מושא הערעור. עם זאת, בעניינו של התובע כלל לא כימת בית המשפט המחוזי את מס התשומות מושא אותן חשבוניות, וממילא לא קבע שהשומה מושא הערעור תופחת בסך הננקב בפסק הדין. בנסיבות אלה, האפשרות הנוספת לפרשנות הסעד בפסק הדין בערעור המע"מ של התובע לפי סעיף (ה), לצד החלופה הנזכרת בעניין הפחתת 83 השומה, היא לומר שפסק הדין שבערעור "פסק באופן אחר כפי שראה לנכון". ואולם אף אם כך יש לראות את הדברים, אין מדובר ב"פסיקה באופן אחר" אשר יצרה חיוב חדש בתוך פסק הדין בערעור עצמו. "הפסיקה באופן אחר" הייתה למעשה מתן רשות לתובע לחזור למנהל מע"מ ולנכות את מס התשומות מושא אותן חשבוניות (בסכומים שלא פורטו בפסק הדין). זה בוודאי אינו מצב שבו בית המשפט המחוזי יצר בפסק דינו חיוב חדש הניתן לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

סוף דבר העתירה נדחתה.