ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

26 2021 מאי 536 ידע למידע

השנייה לחוק). כן נטען כי לא ניתן לראות באמירות אגב של בית משפט כמקימות השתק פלוגתה, לרבות ממצא שלא היה נחוץ לצורך הכרעה בהליך. בנוגע לטענת ההתיישנות נטען בתשובת התובעים כי הסוגיה העולה במקרה דנן טרם הוכרעה בפסיקה ואף טרם נדונה באופן ישיר, ואין זה סביר לצפות מהתובעים להגיש תביעות אישיות בתקופת ניהולו של ההליך הייצוגי. בית המשפט פסק: כב' השופטת ש' קמיר-וייס פסקה כי אין מחלוקת כי התקופה המוקדמת לא נכללה לחוק 21 בתובענה הייצוגית, שכן בסעיף 24 מוגבלת ההשבה לתקופה שאינה עולה על חודשים שקדמו למועד שבו הוגשה הבקשה לאישור. המחלוקת בין הצדדים בתובענה לחוק 21 הייצוגית לגבי פרשנותו של סעיף הייתה לגבי הכללת התקופה המאוחרת בתקופת ההשבה אשר בגינה יינתן סעד במסגרת התובענה הייצוגית, ולא בנוגע לתקופה המוקדמת. בהליך דנן הצדדים חלוקים לגבי ההשלכות של הוראות סעיף לחוק בנוגע להתיישנות תביעה אישית 21 לסעד בגין התקופה המוקדמת. כמו כן חלוקים הצדדים לגבי השלכות הוראות לחוק, על התיישנות תביעה אישית 26 סעיף לסעד בגין התקופה המוקדמת. לחוק מתייחס רק 21 נקבע כי בעוד סעיף למקרה שבו אושרה כתובענה ייצוגית לחוק 26 תביעת השבה כנגד רשות, סעיף מתייחס לאישור או לדחייה של כל בקשה לאישור תובענה ייצוגית, לא רק כנגד רשות ולא רק להשבה. נוסף על כך, בסעיף

אליהם. לטענתה, בכדי למנוע את התיישנות תביעות ההשבה בנוגע לתקופה המוקדמת, היה על התובעים להגיש את תביעותיהם , במקביל להגשת הבקשה 2007 כבר בשנת לאישור התובענה הייצוגית. עוד נטען כי לחוק תובענות ייצוגיות 21 אין בסעיף כל קביעה בנוגע למרוץ ההתיישנות, אלא הגבלת הסעד שמוסמך בית המשפט לתת במסגרת התובענה הייצוגית לתקופה חודשים לפני הגשת 24 שתחילתה עד הבקשה לאישור, ובהבהרה כי אין באמור לגרוע מזכותו של כל חבר בקבוצה להגיש תובענה אישית לסעד בגין אותה עילה בנוגע לתקופות נוספות. אי קבלת טענת ההתיישנות תחתור תחת ההגנות אשר הוקנו לרשויות הציבוריות בחוק לשם הגנה על קופת הציבור ובשל הצורך ביציבות תקציבית. עוד עתרה לדחייה על הסף מחמת מעשה בית דין בהחלטת בית המשפט לעניינים מנהליים. המשיבים טענו מנגד כי יש לדחות את הבקשה. נטען כי אין מעשה בית דין בנוגע לפלוגתת הקיזוזים, הואיל וזו לא נדונה לגופה אלא נדחתה עקב היעדר סמכות עניינית לדון בה במסגרת התובענה הייצוגית, מאחר שאינה נכנסת לגדרו לתוספת השנייה לחוק, וזאת 11 של פרט מבלי שנבחנו העובדות העומדות בבסיס פלוגתת הקיזוזים. לפיכך, נטען כי המקום לדון בפלוגתה זו הוא במסגרת התובענות האישיות, שכן לא ניתן לתובעים יומם בבית המשפט לגבי אותה פלוגתה ולא נקבע ממצא פוזיטיבי בנוגע לאותה פלוגתה לתוספת 11 (למעט שאינה נכללת בפרט