ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה
ביטוח לאומי פסקי דין
82 2021 מארס 534 ידע למידע
אשר לטענה העובדתית כי המוסד ויתר על גביית חוב דמי הביטוח 2010 בשנת נקבע כי דינה להידחות. בית הדין האזורי קבע ממצא עובדתי כי המל"ל לא ויתר על גביית דמי הביטוח בהתאם לשומה שערך בעקבות ביקורות הניכויים, אלא היה נכון להקפיא את ביצוע התשלום עד לכינונן של ועדות ההשגה. דמי הביטוח הם תשלום חובה, ומבחינה חוקית אין בידי המל"ל 370 לפטור מבוטח מהם, אלא מכוח סעיף לחוק הביטוח הלאומי. למותר לציין כי לא נטען שהוגשה מטעם לחוק, 370 המערערת בקשה לפי סעיף וממילא המל"ל לא נתן פטור מכוחו. המל"ל אך הסכים לעכב את ביצוע התשלום לצורך השגה בפני ועדת שומה, שאותה עת טרם כוננה. בשים לב לטיבם של דמי הביטוח (תשלום חובה) ותכליתם (מקור מימון הגמלאות) הרי שלא על נקלה ייחשב שיהוי לכזה המאיין את הגבייה. זאת כיוון שיש לנקוט משנה זהירות טרם תיקון עוול הכרוך בשיהוי בעוול לקופת הציבור. ממכלול הטעמים נקבע כי לא בוסס שיהוי המאיין את גביית קרן החוב בדמי הביטוח. נוסף על האמור נקבע כי יש לדחות את טענות המערערת כאילו בית הדין האזורי לא בחן במסגרת הדיון בתובענה שהגישה את טענותיה כנגד השומה 2016 בשנת לאחר 2016 לגופה. התובענה הוגשה בשנת כינונה של ועדת השומה, ולאחר ששלוש פעמים נשלח למערערת זימון לדיון בוועדת השומה, ומחדליה הדיוניים מנעו דיון לגוף העניין בוועדת השומה. עובר להגשת
בית הדין פסק: כב' השופטים פסקו כי בהתאם לסעיפים לחוק הביטוח הלאומי, 357- ו 348-347 פקיד גבייה מוסמך לקבוע את דמי הביטוח שבהם חב מבוטח/ מעסיק. בענייננו נקבעה החבות בדמי ביטוח בזיקה לביקורת ניכויים לחוק. 358 שנערכה בידי המל"ל מכוח סעיף דרכי ההשגה על השומה שנערכה, לרבות על 359 ממצאי בקורת הניכויים, נקבעו בסעיף לחוק) כנוסחם במועד 372 לחוק (עם סעיף שבו הוצאה לחברה הודעה בדבר חיוב בדמי .2008 ביטוח בשנת בתמצית, ההשגה נערכה בדרך של הגשת ערר לוועדת שומה. במשך שנים ארוכות חדלה מועצת המוסד מלמנות את ועדת כוננה הוועדה. 2015 שומה, ורק בשנת המחדל בהקמת ועדת השומה לא מנע את יישום התכלית המונחת ביסוד כינון הוועדה גם טרם כינונה, במובן זה שניתן היה להגשים תכלית זו באמצעות פנייה לערכאות שיפוטיות. למעשה המערערת לא חלקה על כך. התכלית המונחת ביסוד ועדת השומה היא קיום הליך ביקורת מעין שיפוטית בפני גוף עצמאי ובלתי תלוי, שאינו זרועו הארוכה של המל"ל, אלא המל"ל הוא בעל דין בפניו. תכלית זו הייתה אפוא ניתנת להגשמה באמצעות פנייה לבית הדין לעבודה, משמע, בתקופה שטרם כינון הוועדה לא היה חלל ריק שחייב הקפאת בירור החבות והתשלום, שכן היה בידי נישומים לפנות לבית הדין לעבודה ולהעמיד את חוקיות השומה לביקורת שיפוטית שם.
Made with FlippingBook Learn more on our blog