ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס ערך מוסף פסקי דין

64 2021 מארס 534 ידע למידע

לחוסר בקופת המדינה, ולהקטנת מס העסקאות מבלי שיוחזר מס התשומות בהתאם, קובעים החוק והתקנות שמכוחו מנגנון סדור לביצוע התיקון. לפי "נוהל א 23 תיקון חשבונית" המצוי בתקנה להוראות מס הכנסה, בשילוב עם תקנות א, הקטנת החיוב 23 מס ערך מוסף - תקנה במס על ידי העוסק מותנית בעדכון הלקוח מקבל השירות ותיעוד ההודעה. בד בבד, גם מקבל השירות מנכה התשומות, מצווה לעדכן את דיווחיו למנהל - לפי הוראות (ב) לתקנות מס 24 לחוק ותקנה 43 סעיף ערך מוסף. עוד נקבע כי יש לדחות את טענת המערערת כי היא שימשה צינור תשלומים בלבד. מדי חודש הפיקה המערערת ללקוחות האשראי חשבונית מס מרכזת. אין מדובר בעניין טכני ולצורת התחשבנות זו היה מניע כלכלי-עסקי והייתה חשיבות מסחרית כלפי הלקוחות הקבועים לריכוז פעילות ההסעות בידי התחנה. תפקידה של המערערת לא התמצה רק בהעברת כספים מלקוחות האשראי לידי נהגי המוניות. לפי העדויות, המערערת ארגנה וניהלה את מערך ההסעות כולו. מעבר לכך, דומה כי אספקת שירותי הסעה ללקוחות האשראי המסוימים שמולם פעלה המערערת חייבה מנגנון כלשהו. נהג המונית, לבדו, לא היה מסוגל או ערוך לספק להם את השירות, ומעורבותה של המערערת היא שאפשרה זאת. בתוך כך נפסק כי הדרך הנכונה להביט על מצב הדברים המתואר היא ששירותי הסעה באשראי ניתנו על ידי שתי חוליות

שנועץ עם מי מגורמי התחנה. המערערת סומכת טענתה זו על עדויות שמסר מנהל החשבונות עצמו בחקירותיו אצל המנהל ובהליך דנן. המערערת טוענת כי שיטת הדיווח לא גרמה נזק לקופת המדינה, ובראייתה מדובר ב"פאול טכני". טיעון זה מבוסס על שניים: לפי המערערת, המנהל אינו מתכחש לכך שהיא העבירה לנהגים את עיקר התמורה בעד נסיעות האשראי, כך שלמעשה היא שימשה "צינור להעברת הכספים" מלקוחות האשראי אל הנהגים. בהמשך לכך, לדעת המערערת, ניתן היה לבדוק כי לא נוצר בפועל חסרון כיס למדינה, מאחר שאם כל הנהגים אשר קיבלו את תשלומיהם מן המערערת דיווחו כדבעי על הכנסותיהם, הופרכה הנחת הנזק. לפי המערערת, הנהגים לא עשו שימוש בחשבוניות הזיכוי, ומסמכים אלה לא השפיעו על דיווחיהם האישיים למנהל. המערערת מוסיפה וטוענת כי המנהל לא ראה להתחשב בראיות הרבות שהוצגו לו בנושא זה. בית המשפט פסק: כב' השופט ה' קירש פסק כי אין מחלוקת כי לשיטת הדיווח שנקטה המערערת אין כל בסיס בדין. בכובעה כמקבלת שירות מן הנהגים, המערערת לא הייתה רשאית להוציא את המסמכים שכונו "חשבוניות זיכוי". חוק מס ערך מוסף מגדיר שלושה מצבים שבהם ניתן לתקן את החשבונית המקורית, ולהקטין את מס העסקאות על ידי הוצאת חשבונית זיכוי: רישום שגוי, שינוי בהיקף העסקה או ביטול העסק. כדי להבטיח שתיקון החשבונית לא יגרום