ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מיסוי מקרקעין פסקי דין

70 2021 פברואר 533 ידע למידע

במכתב החברה המפתחת, אינו משקף את מצב הפיתוח בפועל במגרשים שרכשה, ועל כן אין לחייבה במס רכישה על הוצאות נדחתה ההשגה. 2017 הפיתוח. בספטמבר בהחלטת המנהל נקבע כי יש לאמץ את אחוז הפיתוח שבו נקבה החברה המפתחת, שהיא גורם אובייקטיבי בעל המידע הרלוונטי לקביעת היקף עבודות הפיתוח שבוצעו בפועל. אשר להוצאות הפיתוח הנוספות, נקבע כי מרגע שהתשלום עבור רכיבים אלו היווה תנאי לזכייה במכרז לרכישת המגרשים, היה צורך לכלול את התשלומים האמורים בתמורה ששולמה עבור רכישת הזכות במקרקעין, לפי עקרון 'מכלול התמורות' שנקבע בפסיקה. בית המשפט פסק: כב' השופטת י' ייטב פסקה כי שוויה של זכות נקבע בראש ובראשונה על פי מבחן אובייקטיבי - הסכום שיש לצפות לו במכירת אותה זכות על ידי מוכר מרצון לקונה מרצון, היינו, שווי השוק. ואולם ככל שהמנהל שוכנע כי התמורה המוסכמת, על פי הסכם מכר שנערך בכתב, נקבעה בתום לב ומבלי שהושפעה מקיומם של יחסים מיוחדים בין הצדדים, ייקבע שווי המכירה על בסיס התמורה החוזית המוסכמת. בענייננו קיים הסכם בכתב, ובהינתן העובדה שמדובר בהסכם בין העוררת לבין רשות מקרקעי ישראל, לא תיתכן מחלוקת על כך שהתמורה נקבעה בתום לב ומבלי שהושפעה מקיומם של יחסים מיוחדים בין הצדדים, ועל כן יש לבחון את 'שווי המכירה', שעל פיו מחושב מס הרכישה.

העוררת לשאת בתשלומים שונים, נוסף על שווי המקרקעין, ובהם תשלום עבור פיתוח במקרקעין ובסביבתו, וכן תשלומים נוספים בגין מבני ציבור ופיתוח בשכונות הישנות, תשלומים שאינם קשורים במישרין למקרקעין, ואולם תשלומם היווה תנאי לזכייה במכרז (להלן: "הוצאות הפיתוח הנוספות"). הגישה העוררת הצהרה על 2016 ביוני רכישת המקרקעין, ובה שומת מס רכישה עצמית. שווי המכירהשעליו דיווחה העוררת בהצהרתה נקבע על פי סכום התמורה עבור מהוצאות הפיתוח 65% הקרקע, בתוספת בקרקע ומהוצאות הפיתוח הנוספות, שעליו 65% בניכוי המע"מ. השיעור של דיווחה המערערת נקבע על יסוד אישור שצירפה מאת החברה המפתחת של האתר, חברת מבני תעשיה בע"מ (להלן: "החברה המפתחת"), ולפיו עמד אחוז הפיתוח .65% במועד הרכישה על דחה המשיב (להלן: "מנהל 2017 במארס מיסוי מקרקעין" או "המנהל") את שומתה העצמית של העוררת, כיון שהפחיתה את שיעור המע"מ, אף שהעסקה פטורה (ד) 5 מתשלום מס ערך מוסף בהתאם לסעיף בחוק אזור סחר חופשי באילת, ועל כן לא חויבה העוררת במע"מ מלכתחילה. בשומה לפי מיטב השפיטה הוסיף המנהל לתמורה מהוצאות הפיתוח ומהוצאות הפיתוח 65% הנוספות, ושלח לעוררת דרישה לתשלום ההפרשים. הגישה העוררת השגה, וטענה 2017 במאי לראשונה כי אחוז הפיתוח כפי שנקבע