ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

2021 פברואר 533 ידע למידע 41

יש להחיל את הסעיף וכי התנאים אינם מתקיימים בענייננו. נטען שבכול מקרה על פקיד השומה להתמקד בשומה, ולהסתפק בשומה שלפיה מדובר בתשלום דיווידנד, ולא לגבות מהסכום את חובה של החייבת. לא מדובר בהעברת נכסים ללא תמורה, ובספריה של החייבת מופיע רישום מלא על הפעולה של תשלום הכספים. זאת ועוד. המערער חויב באופן מלא, באמצעות פירעון חובה למערער שעמד על אותו סכום. המערער הוסיף וטען שמשיכות הכספים על ידו נעשו שנים רבות לפני שהיה לחייבת חוב מס לפקיד השומה, דבר המבטל זיקה כלשהי בין משיכת הכספים להיווצרות חוב המס. כן טען כי דרישת פקיד השומה לתשלום חוב מס של החייבת עומדת בסתירה לקביעת השומות לפי , אשר 2015-2012 מיטב השפיטה לשנים הוצאו למערער ולחייבת, ולפיהן יש לסווג את הכספים שקיבל המערער מהחברה כדיווידנד. שומות אלו יוצרות השתק ומניעות בשל חוסר תום לב קיצוני, בניגוד לחובת תום הלב המוגברת המוטלת על רשות שלטונית. בית המשפט פסק: כב' השופטת י' ייטב פסקה כי תכליתו א היא לייעל את גביית המס 119 של סעיף במקרים של התחמקות מתשלום המס, והוא מאפשר את הרמת מסך ההתאגדות וגביית חוב מס של חייב מאת אדם אחר בנסיבות של העברת נכסים, העברת פעילות א(א) לפקודה 119 או הפסקת פעילות. סעיף מתייחס להרמת מסך לשם גביית חוב מס בשלושה מצבים שונים: הראשון, העברת

לפקודה, לפיה רואים את נכסי החברה כמועברים לבעל השליטה, וניתן לגבות אותם ממנו. הגבייה מותנית בהתקיימותם של שני תנאים: לחבר בני האדם קיים 'חוב מס סופי'; וחבר בני האדם 'התפרק או הפסיק פעילותו בלי ששילם את חוב המס הסופי'. אשר לחוב המס הסופי טען פקיד השומה כי עם מחיקת הערעור שהוגש לבית המשפט העליון, הפך חוב הניכויים של החייבת לחוב מס סופי, שכן מדובר ב"חוב מס שאין לגביו עוד זכות להשגה, לערר או א(ד) לפקודה. 119 ערעור", כקבוע בסעיף אשר להפסקת הפעילות, נטען כי בינואר הופסקה פעילותה של החייבת, 2017 ועל כן מתקיים גם התנאי השני. פקיד השומה הוסיף וטען כי 'יתרת הבעלים' הרשומה בספרי החייבת מעידה על משיכת המזומנים שמשך המערער מהחייבת, ויש לראותם כנכס שהעבירה החייבת לידיו, ללא תמורה. בהתאם להלכה הפסוקה, א(א) דרישה שלפיה 119 לא קיימת בסעיף העברת הנכסים תתבצע לאחר שהחוב נוצר, והסעיף חל על נכסים שהועברו החל במועד שבו היה על הנישום לצפות כי יהא חייב במס. פקיד השומה הוסיף וטען, בין היתר, כי בנסיבות העניין אין הכרח לסווג את משיכות הכספים מהחייבת כדיווידנד, שכן רק לאחר שנודע למערער על כתב הדרישה, ביטל המערער את ההשגה, ורק אז ביקש לראות בכספים שמשך דיווידנד, אף שבזמן אמת לא סיווג אותם כך. המערער טען מנגד כי כותרתו של הסעיף א לפקודה "גביית מס בנסיבות 119 מיוחדות" מלמדת על האופן הזהיר שבו