ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

ביטוח לאומי מאמרים

2020 נובמבר 530 ידע למידע 79

וקובע כי המל"ל הטיל עיקולים באופן גורף אצל גורמים רבים, אשר יש בהם כדי להציג את המבוטח כאדם אשר אינו משלם את חובותיו עד כי נדרש עיקול. יש בכך לפגוע בשמו הטוב של המבוטח, להשפילו ולעשותו מטרה ללעג או לבוז. ● אין חולק לדעת ביה"ד כי הטלת העיקולים בטעות, בסכום שאינו גבוה מחזיקים שונים 27 ש"ח), אצל 6,172( – מהווה התנהלות שאינה מידתית. ● ביה"ד מגיע למסקנה, כי המל"ל לא פעל על פי הדין ולא עומדת לו הגנה מההגנות שבחוק, ולכן יש לדון בשאלת הפיצוי. ● ש"ח 100,000 התביעה הוגשה על סך בלי להסביר כיצד הגיע המבוטח לסכום הזה. ● לאחר שביה"ד בחן את כל השיקולים והאיזון ביניהם ובהתחשב בנסיבות, קבע את סכום הפיצוי שישולם ש"ח בנוסף 15,000 למבוטח ע"ס להוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. בשולי הדברים בעקבות פסה"ד, המל"ל מסר שהוא אמור לדון בתקופה הקרובה בקביעת קריטריונים וכללים חדשים לגבי כמות העיקולים בהתחשב בגובה החוב.

● המל"ל טען כי אין במשלוח צווי עיקול לצדדים שלישיים משום פרסום כהגדרתו בחוק איסור לשון הרע, כי מדובר בפרסום מותר בהתאם ) לחוק איסור לשון הרע, 9(13 לסעיף וכי עומדת לו הגנת תום לב הקבועה לחוק איסור לשון הרע. 15 בסעיף ● המל"ל אישר כי בשל טעות אנוש נתוני השכר לא עודכנו במערכות המל"ל והעיקולים נשלחו באופן ממוכן. ● ,03/07/16 המייצג פנה למל"ל ביום העיקולים בוטלו למחרת והמל"ל הביע התנצלות טלפונית בפני המבוטח. ● המבוטח הגיש תביעת לשון הרע נגד המל"ל. ● חוק איסור לשון הרע, מגדיר לשון הרע: בין השאר פרסומים שעלולים להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצידם, וכן לפגוע באדם במשרתו, במשלח ידו, בעסקו או במקצועו. ● נקבע בפסיקה כי בעצם הטלת עיקול שלא כדין (ללא קשר לגובה העיקול), יש משום פרסום לשון הרע לגבי מי שנגדו הוטל העיקול, לאור הצגתו כמי שאינו פורע חובותיו עד כי בעל החוב נאלץ להטיל עיקולים. ● במקרה דנן, סבור ביה"ד, כי הטלת העיקולים מהווה פרסום לשון הרע,

דיון והחלטה