ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

24 2020 נובמבר 530 ידע למידע

קרני בצורה אנושה ואף לגרום להכרעות שיפוטיות סותרות ביחס לחלוקת כספי הפיצוי. פקיד השומה ועזבון המנוח טענו כי המנוח ומנהל חברת קרני לא היו תובעים פורמליים בלבד בתביעת הנזיקין, כי אם תובעים מהותיים, אשר היו זכאים לפיצוי במישרין, כל אחד למחצית הפיצוי. עוד נטען שבמועד הגשת תביעת הנזיקין לא הייתה חברת קרני פעילה עוד, ובעלי מניותיה מימנו במישרין את ההליכים המשפטיים, וביקשו לקבל את סכומי הפיצוי לידיהם באופן אישי. כן נטען כי מחצית הפיצוי ששילמה המדינה בתביעת הנזיקין, אשר לא התבקשה לגביה צו עיקול, הועברה זה מכבר לידי מנהל חברת קרני, ועל כן עזבון המנוח הוא הזכאי למחצית השנייה של הפיצוי. בית המשפט פסק: כב' השופט י' ייטב פסקה כי צו עיקול לפי בפקודה דומה אפוא במהותו 194 סעיף לסעד של עיקול זמני, אשר נועד להבטיח את האפשרות ליישום פסק הדין, בנסיבות שבהן תתקבל התביעה, ואמות המידה בפקודה 194 להטלת עיקול על פי סעיף דומות בעיקרן לאמות המידה להטלת עיקול זמני. כפי שבואר בהלכה הפסוקה, בפקודה 194 הסעד הזמני על פי סעיף יינתן בהתקיים שני תנאים: האחד, קיומה של שומה סבירה, ובלשון בית המשפט העליון בפרשת חכמי, "אל לשומה להיות שרירותית, ועליה לעמוד בביקורת בית המשפט". עוד נקבע בהלכה הפסוקה כי

העיקול התבקש לשם הבטחת תשלום חוב המסשל המנוח, אשר היה באותה עת בחיים, . בבקשה למתן צו 2013-2011 וזאת לשנים העיקול בואר כי הוגשו ערעורים על השומות שהוצאו למנוח ולחברה שבבעלותו, קונדור חברה למסחר והשקעות. כן פורט כי לפקיד השומה נודע כי משרד הביטחון עתיד להעביר לידי המנוח, ולידי היזמית - חברת קרני שהשתתפה אף היא בהקמת המסוע (להלן: "חברת קרני"), סכום כולל בסך של ש"ח, על פי הסכם גישור שהושג 4,900,000 בתביעת הנזיקין. בין עזבון המנוח באמצעות יורשתו לבין פקיד השומה, מצד אחד; ולבין חברת קרני מצד שני נערך מו"מ. בעקבות המשא ומתן הסיר עזבון המנוח את התנגדותו לצו העיקול שניתן בתיק זה. בד בבד הגיע עזבון המנוח להסכמות עם פקיד השומה בערעורי המס, הן לחוב המס, והן באשר לתשלומו, בין היתר, באמצעות הכספים המעוקלים בידי משרד הביטחון על פי צו העיקול. לעומת זאת התגלעה מחלוקת בין עזבון המנוח לבין חברת קרני שבעטיה מתבקשת הכרעת בית המשפט בהליך דנן. חברת קרני טענה כי הואיל והפיצוי על פי הסדר הגישור בתביעת הנזיקין ניתן עבור הנזקים שנגרמו לה בלבד (נזקים בשל עלויות הקמת המסוע להעברת חומרי 16,290,626 בניין לרצועת עזה, בסך של ש"ח, ובגין אובדן רווחים מהפעלת המסוע, ש"ח), הייתה היא 181,093,919 בסכום של בלבד זכאית למלוא סכום הפיצוי בסך של ש"ח. עוד נטען שהטלת עיקול על 4,900,000 חלק מכספי הפיצויים עלולה לפגוע בחברת