ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה
מס הכנסה מאמרים
18 2020 נובמבר 530 ידע למידע
הנימוק דלעיל תקף לטעמי גם בנוגע לסוגיית המע"מ ביחס לניכוי מס התשומות ובתנאי שחשבונית המס תונפק ותימסר למעסיק ויערך רישום מסודר ע"י המעביד, תוך החתמת העובד שהוא מחוייב להחזיר את הציוד למעביד בתום השימוש כאשר מדובר בציוד בעלות מהותית. באותם נימוקים, לטעמי ראוי שרשות המיסים תתיר בניכוי בידי העובד ו/או בידי המעביד (תלוי מי נשא בהוצאות), חלק יחסי מסכום ההוצאות השוטפות בבית העובד, למשל: הוצאות חשמל, ארנונה, שכירות וכדו' שהעובד נדרש להם בעת עבודתו מביתו, כפי שמקובל כאמור גם כיום לעצמאי שעובד מסכומי 25% מהבית (לרוב ההוצאות, תלוי בשטח הבית שמשמש לטובת העסק). אוסיף לטענה התומכת בעמדה זו, כי באותם מקרים שהעובדים בעסק נאלצו לעבוד בביתם, הוצאותיו של המעסיק קטנו בצורה משמעותית (חשמל, מים, צמצום דמי שכירות / שטחי השכרה), כך שקופת המדינה אינה נפגעת כתוצאה משינוי המדיניות בהצרת ההוצאות שנדרש לאור צו השעה. . הוצאות שוטפות לאחזקת הבית 2
של המועסק בחלוף המגיפה, ככל שמדובר בריהוט שנרכש בעלות זניחה, שהרי למעסיק אין את היכולת לרוב לאחסן אצלו את אותו ציוד בחלוף המגיפה. ככל שהציוד מוחזר למעביד, במקרים של ציוד בשווי מהותי בעל ערך ממשי לאחר המגיפה, והמעסיק יוכל למכור את הציוד או לתרום אותו למוסדות ולנזקקים בסכום אפסי לאחר, אז אותו ציוד ירשם כהכנסה/ הפסד הוני. כאן תשאל השאלה, האם לא ניתן יהיה להכיר בחלק או בכל אותן הוצאות כהוצאה שוטפת (פירותית) בגובה היתרה שלא הופחתה בטופס הפחת, מתוך הטענה שמדובר בהוצאות הדומות בעיקרן להוצאות שנדרשו ע"י המעסיק לטובת הכשרת מקום עבודה /משרד כשיפור במושכר, שהרי המעביד למעשה שוכר את ביתו של העובד לטובת המשך הפעילות העסקית אצלו, מה גם שלא מדובר בנכסים להשקעה בידי המעסיק, אלא בנכסים שנרכשו לאור צו השעה ובצוק העיתים שהביא את המעביד לרכוש את אותו ציוד לצורך שימור היכולת לשמר את כושר הפקת ההכנסה בעסק ובטח שלא להשביח את המצב הקיים ו/ או להעניק הטבה לעובד בצורה עקיפה לשכר המשולם לו.
Made with FlippingBook Digital Publishing Software