ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

530

ירחון למיסוי משפט וכלכלה

501

׀ גיליון 2018 יוני

501 ירחון למיסוי משפט וכלכלה 44 ׀ שנה 530 ׀ גיליון 2020 נובמבר ירחון למיסוי משפט וכלכלה ׀ גיליון 2018 יוני ירחון למיסוי משפט וכלכלה 501 ׀ גיליון 2018 יוני

501 גיליון 2018 יוני

הדיווח למוסד לביטוח לאומי של המעסיק ושל העובד בהפסקת עבודה בגל השני של הקורונה לקראת הסגר של חגי תשרי המלצת רשות המסים בחישוב "הוצאות השכר הנחסכות" - מענק הוצאות קבועות הכיסוי הביטוחי בתקופת החל"ת - עדכון עד וני קורונה

נקודות זיכוי להורים קריטריונים לשיוך גידול בהון בין שתי הצהרות הון היבטי מע"מ בהשכרת דירות מגורים לטווח קצר העברת נכס מבעלות פרטית לחברה שבבעלות אותו אדם נקודות זיכוי להורים קריטריונים לשיוך גידול בהון בין שתי הצהרות הון היבטי מע"מ בהשכרת דירות מגורים לטווח קצר העברת נכס מבעלות פרטית לחברה שבבעלות אותו אדם נקודות זיכוי להורים קריטריונים ל יוך גי ול בהון בין שתי הצהרות הון היבטי מע"מ בהשכרת דירות מגורים לטו ח קצר העב ת נכס מבעלות פרטית לחברה בבעלות אותו אדם

ה י ר ח ו ן ל מ י ס ו י , משפ ט ו כ ל כ ל ה

530 ' מס 2020 נובמבר

דבר העורך קוראים יקרים,

עורך ראשי רו"ח אליק גנדלמן

הסגר השני שהתחיל בספטמבר ועדיין ממשיך, גרם לגל חדש של פיטורי עובדים והוצאה לחל"ת. הורים רבים נעדרו מעבודה לצורך שמירה על ילדים עקב סגירת בתי ספר וגנים. עסקים רבים שוב נאלצו להיסגר. הקורונה גרמה לא רק נזק כלכלי. בנוסף ללחץ בקרב מובטלים ובעלי עסקים שהושבתו עקב הסגר, אנשים נאצלים להישאר בבית , ללא יציאה לטיולי טבע או לים, למרות שאין סיבה לאיסור טיולים באוויר הפתוח. יציאה לאוויר הפתוח ולטיולי טבע יכולים לרענן מעט את הלך הרוח ולחזק את מערכת החיסון מה שעושה אותנו עמידים יותר מול הקורונה.

משנה לעורך מאירה טולדו

צוות מומחי מס רו"ח רקפת שחמון רו"ח אחמד חסונה

עריכה לשונית והגהה אדרה חתומי

עריכה גרפית שרה וייס

יו"ר שי מגל

עורך מייסד שלמה סמולסקי, רו"ח

בימים אלה קבינט הקורונה מקל על יציאה מהסגר ונקווה שהלחץ הכלכלי והנפשי ילך ויפחת.

חשבים ה.פ.ס. - מידע עסקי בע"מ 67778 , תל אביב 12 יד חרוצים 03-5680888 : טלפון מרכזיה 03-5680891 : פקס מערכת meira@hashavim.co.il : דוא"ל מערכת WWW.HASHAVIM.CO.IL : אינטרנט

קריאה נעימה,

כל הזכויות שמורות להוצאת רעיונות מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ

רו"ח אליק גנדלמן

ש"ח 2,083 ירחונים 12- דמי חתימה ל (לא כולל מע"מ)

4 2020 נובמבר 530 ידע למידע

כתבו החודש

רו"ח כהן רן רו"ח מורד מני

עו"ד (רו"ח) הלל- בירנצויג איילת עו"ד רו"ח זריהן מאיר עו"ד, רו"ח חונוביץ' ניר רו"ח (משפטן) חיבה ישי מר חיטמן חיים עו"ד, רו"ח טבח שלומי טסלר נדב רו"ח (משפטן) יזרעאלי אלי עו"ד ורו"ח יניב סיימון רו"ח ירון יוסי עו"ד, רו"ח ישועה יוסי רו"ח כהן אברהם עו"ד כהן יוני עו"ד כהן קובי

עו"ד אטקין ג'ני עו"ד ורו"ח אסנפי איתן עו"ד (רו"ח) ארויו רונן עו"ד רו"ח אריה רמי עו"ד בן משה טל יועץ פנסיוני בן-ארויה איציק רו"ח בר רונית עו"ד (רו"ח) בר-און גיא עו"ד גבע משה

רו"ח מנדלאוי אייל עו"ד מרציאנו קרן עו"ד נוה בועז

רו"ח (משפטן) סנדו אייל עו"ד (רו"ח) פרידמן אבי רו"ח פרידמן צבי

עו"ד, רו"ח פרנקל יועד רו"ח צח-גלרט אורנה עו"ד רו"ח קורן יוסי ד"ר קטלן שלמה מומחה פנסיוני רוזנבאום אבי רו"ח שמש רוזט רו"ח (משפטנית) שני ענבל

עו"ד גולדמן שלי יועץ מס גל מיכאל עו"ד ורו"ח דהן יעקב עו"ד דניאל לילך רו"ח הילמן טובה

משתתפים:

עמפלי מאורי, עו"ד (רו"ח) פיג'ו שלמה, עו"ד, רו"ח פרידמן צבי, רו"ח פרנקל יועד, עו"ד (רו"ח) צח-גלרט אורנה, רו"ח צרפתי קובי, עו"ד, רו"ח רוטמן גיא, עו"ד שטרק איריס, רו"ח שניר שער, עו"ד (רו"ח) שפירא אלכסנדר, עו"ד (רו"ח)

הילמן טובה, רו"ח הררי שלמה, רו"ח חונוביץ ניר, עו"ד רו"ח חיבה ישי, רו"ח (משפטן) חיטמן חיים כהן יובל, עו"ד רו"ח כהן ישי, רו"ח (משפטן) מזרחי מאיר, עו"ד מזון (סמי) שמואל, יועץ מס מיניביצקי יהושע, רו"ח

אטקין מוסקוביץ' ג'ני עו"ד ארויו רונן, עו"ד (רו"ח) אריה רמי, עו"ד, רו"ח ארצי רן, רו"ח ברגר אהרון, רו"ח גבע משה, עו"ד גורנשטיין אלי, רו"ח גרשגורן שגיא, עו"ד (רו"ח) דואני ענת רו"ח הורנשטיין ניר, עו"ד (חשבונאי)

אין להעתיק מירחון זה, לשכפל, לאחסן במערכות לאיחזור מידע, לשדר בכל צורה או אמצעי, בין אלקטרוני ובין אמצעי הקלטה, אינטרנט, או בכל המערכת עושה מאמצים להביא את החומר בדייקנות ובאמינות מרביות. המערכת אינה אחראית לאי דיוקים או לטעויות בחומר ● . דרך אחרת המתפרסם בדפוס, בפקס ובתוכנות המחשב. אם תתגלה טעות היא תתוקן. אין האמור בפרסום מהווה תחליף לייעוץ מקצועי כמקובל. אין המערכת מאשרת את תוכן הידיעות, המאמרים ואת התשובות על שאלות הקוראים, ואין היא מזדהה עם דעות הכותבים.

2020 נובמבר 530 ידע למידע 5

תוכן עניינים

מאמרים ופסקי דין מס הכנסה

הכרה בהפרשה להוצאות - למרות שלבסוף שולם פחות ממנה

12

עו"ד רו"ח רמי אריה

פשרה עם פקיד השומה בעניין חיובי שווי רכב צמוד

14

עו"ד רו"ח רמי אריה

על רשות המיסים לערוך חישוב מסלול מחדש בנוגע להתרת הוצאות

16

עו"ד ורו"ח סיימון יניב בגין עבודה מהבית

לאור רצף הפסיקות נגד רשות המיסים: קריאת השכמה

20

עו"ד משה (מוש) גבע לפרקליטות המדינה

נדחתה בקשתה של יזמית המסוע במעבר קרני לביטול עיקול שהושת על כספי פיצויים שנפסקו לטובתה ולטובת יזם אחר במסגרת תביעת נזיקין – פס"ד אשר לוק לא הוכיחה כי היא הזכאית הבלעדית לכספי הפיצויים - 23 עו"ד שלי גולדמן העליון: יש להשוות את עניינם של עובדים מסתננים לעובדים זרים חוקיים פס"ד חברת בית אבות גם לצורך קביעת היטל מופחת בענפים המועדפים -

26

שלמה המלך בע"מ ואח' עו"ד שלי גולדמן

נדחה ערעורה של המכללה האקדמית עמק יזרעאל על שומה לפי מיטב - סמכות פקיד השומה לשום 2013 השפיטה שהוציא לה פקיד שומה לשנת פס"ד המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע"ש אותה לא התיישנה -

30

עו"ד שלי גולדמן מקס שטרן בע״מ (חל"צ)

נדחה ערעורה של מאפיית ויז'ניץ על החלטת פקיד השומה לפסול את - ספריה – מתנהלת במאפיה שיטה לקויה של רישום תקבולים

33

פס"ד מ.י.ר ויז'ניץ עו"ד שלי גולדמן

תוכן עניינים

6 2020 נובמבר 530 ידע למידע

התקבלה בקשתו של נישום - מנהל מע"מ יפעל לקיומו ויישומו הקונקרטי של פסק הדין שניתן לטובתו לרבות בדרך של הוצאת שומת מס

35

פס"ד פאר עו"ד שלי גולדמן עסקאות מתוקנת -

מיסוי מקרקעין חריגה מנוסחת הפיצוי, רק במקרים חריגים (הכרעה שיפוטית) רו"ח רונית בר, רו"ח (משפטן) ישי חיבה פס"ד מדיטרניין נדחה ערעורו של עו"ד שהורשע בעבירות מס לאחר שמילא דיווחים כוזבים פס"ד עו"ד משה דן בעניין עסקאות מקרקעין בהן טיפל עבור חמותו -

38

41

עו"ד לילך דניאל

מס ערך מוסף ביהמ"ש: על המדינה לדאוג לתחזק באופן מושלם את שיעורי המכס פס"ד יקבי ירושלים ואח' המפורסמים באתר רשות המיסים -

44

עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש המחוזי מתח ביקורת חריפה על מנהל מע"מ: נקט מול נישום פס"ד מסיכה הליכי גבייה במשך לפחות שני עשורים שלא כדין -

48

עו"ד שלי גולדמן

סולק על הסף ערעורה של חברת השקעות שביקשה להוציא חשבונית מס זיכוי לרוכשי המגרשים שמכרה - מתקיים בעניינה השתק עילה -

51

עו"ד שלי גולדמן פס"ד דלתא להשקעות ומסחר

נדחה ערעורה של חברה לבדיקות תוכנה –אינה זכאית להטבה של מע"מ

54

עו"ד שלי גולדמן פס"ד אפלאוז איכות אפליקציות בע"מ בשיעור אפס -

ביטוח לאומי

הדיווח למוסד לביטוח לאומי של המעסיק ושל העובד בהפסקת עבודה

בגל השני של הקורונה לקראת הסגר של חגי תשרי

58

רו"ח אורנה צח-גלרט

המוסד לביטוח לאומי חויב לשלם פיצוי בגין עיקולים שלא כדין רו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה הכנסות מפנסיה מוקדמת ואובדן כושר עבודה - הנחיות חדשות רו"ח אורנה צח-גלרט, מר חיים חיטמן ורו"ח (משפטן) ישי חיבה

78

80

תוכן עניינים

2020 נובמבר 530 ידע למידע 7

בית הדין ביטל שומה שהוצאה לחברת עורכי דין בניגוד לשומה שנקבעה עו"ד לילך דניאל פס"ד טירר במסגרת הליך פשרה עם רשות המסים - על אף איחור בהגשת תביעה – המוסד לביטוח לאומי חויב לשלם דמי לידה עו"ד לילך דניאל פס"ד מוריה אוריין לאישה שעבדה כעצמאית וכשכירה – יישום הלכת פס"ד מד"א: נתקבלה בקשת המוסד לביטוח לאומי למחיקת פס"ד אלביט מערכות בע"מ טענות מכתב התביעה בפס"ד אלביט מערכות –

83

86

88

פנסיה

הכיסוי הביטוחי בתקופת החל"ת - עדכון איציק בן-ארויה C.L.U יועץ פנסיוני

89

91

נדב טסלר איך תהפכו את קרן הפנסיה שלכם לטובה יותר?

שאלות ותשובות מס הכנסה

94

עו"ד ורו"ח יעקב דהן הגשת דוחות לרשויות המס בידי נאמן

ניכוי מס במקור מתשלומים שמשלמת חברה ישראלית לשותף מהולנד

98

עו"ד (רו"ח) אבי פרידמן

101

רו"ח אברהם כהן ייחוס הכנסות פסיביות לבן זוג עולה חדש

בארצות הברית IRA מיסוי סכומים המתקבלים בירושה מקופת

102

רו"ח (משפטן) אייל סנדו בידי נישום תושב ישראל

מחילת חוב בגין הלוואה שנתנה חברה ישראלית לחברה קשורה בחו"ל

104

רו"ח (משפטנית) ענבל שני

מיסוי אופציות לנותן שירותים שניתנו תמורת מתן שירות לחברה ציבורית

106

עו"ד רו"ח מאיר זריהן

אופן הטיפול בבקשת נישום לתיקונים מהותיים בדוחותיו במהלך

108

עו"ד קובי כהן דיוני שומות

הליכי פירוק מרצון בחברה משפחתית והשפעותיהם על מיסוי ההכנסות

110

עו"ד (רו"ח) גיא בר-און לבעלי המניות

תוכן עניינים

8 2020 נובמבר 530 ידע למידע

) לשנות את בן זוג רשום 5(9 בקשה של נישום שהוכר כנכה לפי סעיף

112

עו"ד, רו"ח ניר חונוביץ'

א לפקודה 104 העברת נכס לחברה תמורת הקצאת מניות לפי סעיף עו"ד, רו"ח יוסי ישועה התרת הוצאות שהייה בחו"ל לתושב ישראל עצמאי שמתגורר בחו"ל עו"ד ורו"ח סיימון יניב ומדווח על הכנסותיו בארץ חלוקת דיווידנד מהכנסה פטורה/ מועדפת לפי החוק לעידוד השקעות הון רו"ח יוסי ירון מיסוי הכנסות מארגן קבוצת רכישה ממכירת יחידות משרדים שייעודן

114

115

117

118

רו"ח צבי פרידמן שונה מרכוש קבוע למלאי עסקי שינוי מבנה בהעברת מניות מחברה לחברה ופירוקן בעתיד

119

רו"ח רן כהן

מיסויי ודיווח בישראל על הכנסות משכר דירה בחו"ל שיש לתושב ישראל

120

עו"ד טל בן משה ששהה שם מספר שנים

מיסוי מלגת קיום שמקבל חוקר בישראל ומלגת הצטיינות מחו"ל

121

עו"ד (רו"ח) רונן ארויו

לפקודה 203- (ג) ו 126 מנגנון זיכוי עקיף על פי סעיפים

123

עו"ד, רו"ח יועד פרנקל

הליך בדיקת בקשתו בכתב של נישום עקב קביעת פסילת ספרים על רקע

124

עו"ד משה גבע אי רישום תקבול

אפשרות למשיכת סכום מזערי שנצבר בקופת פנסיה בפטור ממס

125

מומחה פנסיוני אבי רוזנבאום

התרת הוצאות בעמותה: בגין הפרשה לגמל בשנה העוקבת לשנה בה נרשמה ההוצאה בספרים והוצאות השכרת רכב בעמותה

126

רו"ח טובה הילמן

127

יועץ מס מיכאל גל הוראות ניהול ספרים למשק חקלאי

בעל מניות לא יכול להחליט כי חלף חלוקת רווחים הוא מבקש לקבל

תוכן עניינים

2020 נובמבר 530 ידע למידע 9

128

עו"ד (רו"ח) איילת הלל - בירנצויג משכורת מהחברה

מיסוי משיכת כספי פיצויים פטורים בדרך של קבלת קצבה

129

רו"ח אייל מנדלאוי

סוגיית מיסוי כפול בקנדה ובישראל בגין קבלת מניות מחברה קנדית לתושב ישראל שעבד בקנדה ועם חזרתו לארץ העביר לנאמן ישראלי

130

עו"ד ורו"ח איתן אסנפי

האם קיימת חובת הפקדה ל"מרכיב חיסכון למצב אבטלה"

131

רו"ח רוזט שמש ממענקי קורונה לעצמאים

חלוקת רווחים בחברה שהוקמה על ידי בעל מניות שהלווה כספים להקמתה בטרם הצטרפו בעלי מניות נוספים

134

רו"ח (משפטן) אלי יזרעאלי

מיסוי מקרקעין חוק מס הכנסה תיאומים בשל אינפלציה - מס שבח

135

ד"ר שלמה קטלן אי דיווח למיסוי מקרקעין על העברת דירה מחברה לבעלות בעל המניות עו"ד, רו"ח שלומי טבח 2017- על פי הוראת השעה שהיתה ב בקשה לביטול מס רכישה בגין עסקת מקרקעין שבוטלה לאחר שדווחה

136

142

עו"ד רו"ח יוסי קורן בקשה לפריסת מס שבח היום בגין עסקת מקרקעין שבוצעה

143

עו"ד יוני כהן ולא נדרשה פריסה 2015 בשנת

מס ערך מוסף

מע"מ בשיעור אפס על שירות של סוכן ביטוח ישראלי

144

עו"ד ג'ני אטקין לחברת ספנות קפריסאית הפקת חשבונית מס לתושב ישראל הסוחר בניירות ערך באמצעות

147

עו"ד קרן מרציאנו ברוקר בחו"ל

חברות, עמותות, מלכ"רים

150

עו"ד בועז נוה ניגוד עניינים לחבר ועד בעמותה

תוכן עניינים

10 2020 נובמבר 530 ידע למידע

כספים וחשבונאות

151

רו"ח מני מורד טיפול חשבונאי בדמי טיפול בגין רכישת ניירות ערך

חוזרים והוראות ביצוע מס הכנסה

הארכת האפשרות להגשת דוחות שנתיים באמצעות מערכת ״מייצגים״

152

רשות המסים בישראל ומערכת המפ״ל

3 הגשת בקשות למענק השתתפות בהוצאות קבועות -פעימה

153

רשות המסים בישראל 15.11.2020 תוארך עד

נספח א' המלצת רשות המסים בחישוב "הוצאות השכר הנחסכות" -

157

רשות המסים בישראל מענק הוצאות קבועות

156

לשכת רואי חשבון עדכוני קורונה

ניתן להגיש בקשות למקדמה עבור מענק הוצאות 2020 לעצמאים בעלי עסק קטן לספטמבר אוקטובר

160

רשות המסים בישראל

השקת מערכות להגשת דוח שנתי מקוון מלא

163

רשות המסים בישראל

א לפקודת מס הכנסה על 9 זכאות לפטור ממס בהתאם לסעיף רשות המסים בישראל קצבאות המשתלמות לגמלאי צה"ל וועדת הכספים אישרה את התקנות שהעבירו לאישורה שר האוצר, ישראל כ"ץ, ורשות המסים, המסדירות תשלום מענקי סיוע לעצמאיות רשות המסים בישראל שהיו בחופשת לידה ולמשרתי מילואים

169

176

ביטוח לאומי

משבר הקורונה - מענקים חד פעמיים בגמלאות

178

המוסד לביטוח לאומי

סטודנטים שמקבלים דמי אבטלה ימשיכו לקבל תשלום

187

המוסד לביטוח לאומי

תוכן עניינים

2020 נובמבר 530 ידע למידע 11

188

המוסד לביטוח לאומי תשלום מענק למקבלי קצבאות נכות

צו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים - הרחבה ותיקונים

191

המוסד לביטוח לאומי

חקיקה

חוקים חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון) 2020- התשפ"א חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים - הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש) 15 ' (מענק עבודה) (תיקון מס

194

198

2020- התשפ"א

תקנות תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח)

200

2020- (תיקון) התשפ"א

מדדים ושערי מט"ח

201

2020 מדדים לחודש ספטמבר

202

2020 שערים יציגים לחודש אוקטובר

ידע במספר

203

מראה מקום

206

12 2020 נובמבר 530 ידע למידע

מס הכנסה

הכרה בהפרשה להוצאות - למרות שלבסוף שולם פחות ממנה עו"ד רו"ח רמי אריה

" על סך 2006 "תיקון שומה שנתית לשנת ש"ח. בהתבסס על נתוני דרישת 3,279,961 המשיכה המועצה 2006 התשלום לשנת להוציאה לחברה הודעות שומת ארנונה גם מיליון 3.6- בסך של כ 2007-2009 לשנים ש"ח עבור כל שנה בצירוף הפרשי ריבית והצמדה. החברה התנגדה לדרישות התשלום הללו. על הסכם 2007 לפיכך, חתמה בשנת שכר טרחה עבור ייצוגה המשפטי כנגד המועצה. יועציה המשפטיים של החברה קבעו במכתבם כי קשה להעריך את סיכויי העתירה. אך תוחלת התשלום בגין הארנונה מדרישות התשלום, לאחר 50% היא בגובה שהעתירה תתברר. בהתאם להערכה זו, רשמה החברה בספריה מיליון 1.8 הפרשה לתשלום ארנונה בסך של מדרישת התשלום 50%- ש"ח המהווה כ .2006-2008 השנתית בגין כל אחת מהשנים

הכרה למס בהפרשות להוצאות צפויות בדוחות הכספיים בגין חובות/דרישות לתשלום, תעשה כאשר יש הסתברות להפיכת החוב התלוי לתשלום בפועל, ושוויה של ההפרשה יקבע לפי מועד עריכתה, ולא לפי מבחן התוצאה - הסכום אשר שולם בפועל בעבור החוב התלוי בשנים הבאות. כך לדעתנו, גם לגבי הכרה בחובות אבודים ולא רק בהוצאות. סוגיה זו של הכרה בהפרשה להוצאות בדוחות הכספיים, בגין חובות תלויים לתשלום ארנונה, נדונה בבית המשפט המחוזי בירושלים בעניין חברת קניון , קניון הראל 25725-06-15 הראל (ע"מ , ניתן ביום 3 בע"מ נ' פקיד שומה ירושלים ), אשר בנתה והקימה קניון 14.10.2020 בישוב מבשרת ציון. מסרה המועצה המקומית 30.11.2006 ביום מבשרת ציון לחברה הודעת ארנונה –

הכותב - עו"ד רו"ח ויועץ מיסוי, בעל משרד לדיני מסים, חבר צוות התגובות של לשכת עורכי הדין בישראל, מרצה בכיר בתחום דיני המס ומנהל מקצועי של אתר האינטרנט מסים ועסקים www.ralc.co.il

מס הכנסה מאמרים

2020 נובמבר 530 ידע למידע 13

מעשית, הואיל וההפרשה נדרשה בשנות מס בהן שיעור המס היה גבוה משיעור המס בשנה בה בוטלה ההפרשה. , ארקיע קווי 533/60 בעניין ארקיע (ע"א תעופה בישראל בע"מ נ' פקיד שומה ת"א ), נקבעה ההלכה המתירה בניכוי הפרשה 1 להוצאות לצרכי מס, בדין הישראלי, זאת בכפוף לקיומם של תנאים מסוימים. לשם ניכוי ההוצאה אין צורך בוודאות מוחלטת שהסכום ישולם בסופו של יום, שאז מדובר בחוב מוחלט. , גני עופר 1124/03 בעניין גני עופר (ע"א בניה והשקעות בע"מ נ' פקיד שומה ת"א ), סיכם ביהמ"ש את התנאים הנדרשים 1 לניכוי "חוב תלוי", כהוצאה, כדלקמן: . הנישום מחויב לכלול את החובות 1 התלויים כהפרשה במאזניו בהתאם לעקרונות חשבונאיים מקובלים. . בהתבסס על כללי החשבונאות 2 המקובלים, להגיע לקביעה מוסכמת ומהימנה של גובה החובות התלויים. . קיימת מידה הסתברותית גבוהה, אך 3 לא מוחלטת, לכך שהחוב התלוי יהפוך לחוב מוחלט. ביהמ"ש קבע, כי כשהחברה קיבלה את דרישות תשלום הארנונה היה מקום כי דרישות אלה יבואו לידי ביטוי בדוחותיה הכספיים. אולם, לנוכח העובדה שחיוב הארנונה הופק על ידי רשות שלטונית, ניתן להניח כי דרישת תשלום החובה מבוססת, כחלק מאמון האזרח בתקינות התנהלות הרשות.

, נחתם הסכם פשרה 31.12.2009 ביום בין המועצה לחברה, אשר קיבל תוקף של פס"ד, לפיו הוסכם כי החברה תחויב 2006- בארנונה כללית בהתייחס לשנים ש"ח בסך הכול. 1,800,000- בסך של כ 2009 עד למועד הפשרה הנ"ל, הוגדלה ההפרשה מיליון ש"ח, לפיכך 6- בספרי החברה ל נרשמה הכנסה 2009 בדו"ח הכספי לשנת בגובה ההפרש בין ההפרשה ובין התשלום מיליון ש"ח. בנוסף, 4.2- בפועל בסך של כ ש"ח בגין שכ"ט עורך 580,000 שולם סך של .2010 דין, הוצאה זו נדרשה בניכוי בשנת תורת החשבונאות על בסיס צבירה, מכירה בזכות לנכות הוצאה שטרם התגבשה באופן סופי באמצעות יצירת הפרשות להוצאות עתידיות. לטענת פקיד השומה, אין להתיר בניכוי 2006- את הוצאות ההפרשה בשנות המס מיליון ש"ח בכל שנה. אלא, 1.8 בסך 2008 יש להתיר בניכוי את ההוצאה ששולמה מיליון ש"ח, 1.8 בסך 2009 בפועל בשנת בהתאם לסכום הפשרה אשר שולם לרשות המקומית. עוד נטען, כי החברה לא הרימה את נטל ההוכחה בדבר סבירות ואומדן ההוצאות. נטען כי הואיל והחבות הסופיתשנקבעה מול המועצה נמוכה באופן משמעותי מההוצאה שנדרשה בסך הכולל, הדבר מצביע על חוסר סבירות של ההוצאה שנדרשה ועל כך שאין מדובר באומדן מהימן. לתיאום ההוצאות ע"י פקיד השומה, בלבד, יש השפעה 2009 וההכרה בשנת

מס הכנסה מאמרים

14 2020 נובמבר 530 ידע למידע

ההליכים המשפטיים, היה נמוך בצורה משמעותית מסכומי ההפרשה. זוהי חוכמה בדיעבד והמבחן הוא לא התוצאה שהתבררה לאחר שנים, אלא הסתברות הפיכת החוב התלוי לתשלום בפועל, כאשר 50% היא מוערכת מראש. הפרשה בגובה של מסכום דרישת הארנונה על ידי המועצה היא בנסיבות העניין הפרשה סבירה. מכאן, כי הפרשה להוצאות עתידיות, תוכר למס כהוצאות מוכרות, אף אם התשלום הסופי בגין ההוצאה ששולם בהמשך, היה נמוך משמעותית מסכום ההפרשה שנרשמה. נראה כי מדיניות דומה יש להחיל גם לגבי הפרשות אחרות להוצאות, לרבות לגבי הפרשות לחובות אבודים.

עתירת החברה כנגד חיובה בארנונה וטענה טענות שונות כנגד גובה החיוב, אינה פוגעת בזכותה לדרוש את ניכוי ההוצאה לצרכי , רמדו בע"מ נ' פקיד 157/89 מס (עמ"ה שומה חיפה). ביהמ"ש התייחס לעובדה שהחברה כללה מיליון 1.8 בדוחות הכספיים הוצאה בסך ש"ח בכל שנה, ולא את מלוא סכום הדרישה של המועצה ומדובר בדוחות מבוקרים על ידי רואי החשבון, עליהם מסתמכים גם נושים של החברה. ביהמ"ש קבע, כי פקיד השומה לא העלה נימוק ענייני מדוע האומדן של ההוצאה לא היה סביר, פרט לכך שבדיעבד הובהר כי הסכום ששולם בפועל למועצה, בעקבות

פשרה עם פקיד השומה בעניין חיובי שווי רכב צמוד עו"ד רו"ח רמי אריה

תקנות מס הכנסה. אלא שמסתבר כי ניתן להגיע לפשרה בחיוב זה. הפתרון לחיוב מס מופחת בגין שווי רכב צמוד לבעלי שליטה, המקובל גם על רשות המיסים, הוא לייחס את הוצאות הרכב לבעלי השליטה, ולחייב אותם במס

בימים אלו מתקיים מהלך מרוכז של פקידי השומה לביקורת ניכויים בכל העסקים שניהלו יומן רכב, וערכו שווי רכב צמוד יחסי לעובדיהם לפי יחסיות הנסיעות הפרטיות לעומת כלל נסיעות הרכב, ולא לפי שווי הרכב המלא לפי

הכותב - עו"ד רו"ח ויועץ מיסוי, בעל משרד לדיני מסים, חבר צוות התגובות של לשכת עורכי הדין בישראל, מרצה בכיר בתחום דיני המס ומנהל מקצועי של אתר האינטרנט מסים ועסקים www.ralc.co.il

מס הכנסה מאמרים

2020 נובמבר 530 ידע למידע 15

קביעת שומת ניכויים על ידו, המוסד לביטוח לאומי כפוף לחלוטין לקביעות של פקיד השומה. בשולי פסק הדין אנו למדים כי פקיד השומה הסכים להגיע לפשרה עם חברת טירר, לפיה בעלי השליטה בחברה, אשר החזיקו ברכב צמוד של החברה, לא יחויבו בשווי רכב צמוד לפי תקנות מס הכנסה, אלא יערך הסדר פשרה לפיו הוצאות הרכב לא יוכרו בחברה, והן ייוחסו למשיכות בעלי השליטה ויחויבו במס דיווידנדים במקום במס שולי 30% בלבד בשיעור של .50% מלא בשיעור אמנם המשמעות היא כי אי ההכרה בהוצאות הרכב תחויב במס גם במישור החברה כהוצאות לא מוכרות, אך בתנאים מסוימים, בעיקר אצל חברות מפסידות ו/ או מטעמים של פטור מחיוב דמי ביטוח לאומי וגילום שלהם על ידי פקיד השומה, יש לכך כדאיות מיסויית, שכן, הגדלת ההוצאות הלא מוכרות רק תפחית בהן את ההפסדים. נראה כי בכך נתנה רשות המיסים חלופה נוספת לחיוב במס בגין שווי רכב צמוד על ידי בעלי שליטה, שכדאי לבחון אותה וליישם אותה בתנאים הנכונים.

דיווידנדים, במקום במס שולי על הפרשי השווי. זהו פתרון טוב במיוחד לחברות שיש להן הפסדים וכן במקרים מסוימים נוספים. כך עולה מפסק הדין אשר ניתן בבית הדין האזורי לעבודה בעניין חברת א.טירר , א. טירר חברת עורכי 19447-06-17 (ב"ל דין נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום .)1.9.2020 פסק הדין עוסק בחברת עורכי דין, אשר הליכי ביקורת 2015 לגביה החלו בשנת ניכויים, הן מצד פקיד השומה והן מצד המוסד לביטוח לאומי. מתוך האמור בפסק הדין עולה כי בשנת נחתמו הסכמי שומה בין החברה לבין 2016 פקיד השומה, והוסכם בהם כי הוצאות אחזקת רכב שנרשמו בספרי החברה, ייחשבו משיכות דיווידנדים לבעלי המניות, ובהתאם יחויבו במס דיווידנדים. לאחר החתימה על הסכמי השומה, הגישה החברה השגה מתוקנת למוסד לביטוח לאומי, ובה טענה כי הסכום אשר במחלוקת סווג כדיווידנד על ידי פקיד השומה במסגרת הסכם שומות, ולכן הוא אינו חייב בתשלום דמי ביטוח. השגה זו הגיעה להכרעת בית הדין האזורי לעבודה ונתקבלה על ידו, ונקבע כי בעניין

מס הכנסה מאמרים

16 2020 נובמבר 530 ידע למידע

על רשות המיסים לערוך חישוב מסלול מחדש בנוגע להתרת הוצאות בגין עבודה מהבית עו"ד ורו"ח סיימון יניב

(להלן: "הפקודה"), קובע שכל טובת הנאה שניתנת לעובד ממעבידו תחשב להכנסה בידי העובד, אלא אם יוכח שטובת המעביד גוברת במתן ההטבה (למשל: מימון נסיעה לחו"ל לצורך להשתלמות מקצועית בחו"ל), כך שבעיקרון כל הטבת הנאה שניתנת לעובד שאינה משמשת בעיקרה לטובת המעביד, לרבות השתתפות בהוצאות העובד שנדרשו לעובד בעת שהיתו בבית עלולה להיחשב להכנסה ממשכורת בידי העובד החייבת מס. . הוצאות מותרות בידי העובד או 2 המעביד כאן תשאל השאלה – האם ההוצאות שהוצאו לצורך עבודת העובד מהבית יותרו בניכוי מההכנסה החייבת, אם במישור המעביד בסכום שכיסה או השתתף בהן, ו/או במישור העובד על החלק שמומן מכיסו.

בעקבות מגפת הקורונה העולמית והשינויים שהביאה עמה לעולם התעסוקה עולה כי חברות רבות בחרו להמשיך ולהעסיק את עובדיהן מבתיהם, בן אם באופן חלקי ובן אם באופן מוחלט. עבודתם של שכירים אלו מבתיהם תוך העברת מקום העסקתם לביתם, מעלה שאלות רבות ביחס לניכוי הוצאות הבית. שאלות אלו מחייבות לטעמי את רשות המיסים לחשב מסלול מחדש ביחס להתרת ניכוי הוצאות ע"י עובדים מהבית, בין אם מדובר בשכירים מההכנסות שבתלוש השכר ובין אם כעצמאים. ברשימה זו אפרוש בפניכם את הסוגיות העולות כתוצאה מהעבודה מהבית לאור מגפת הקורונה.

הוראות החוק א.

טובת הנאה לעובד כהכנסה בידי

.1

העובד

) לפקודת מס הכנסה 2(2 סעיף 1961- (נוסח חדש), התשכ"א

הכותב - בעל משרד עורכי דין העוסק בתחום המיסים (מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין) ובעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, הן במישור האזרחי/מנהלי והן במישור הפלילי, יוצא רשות המיסים – פשמ"ד ופרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה, בעל ניסיון רב בליווי וייצוג נישומים מול הרשויות Yaniv-tax.co.il : השונות ובבתי המשפט. פרטים נוספים אתר

מס הכנסה מאמרים

2020 נובמבר 530 ידע למידע 17

אותם לעובד פלוני (שאם ניתן אז תזקף אל אותו עובד הכנסה בגובה ההטבה), למעט הוצאות שהוכח שלפי טיבן שאינן מיועדות להעניק טובת הנאה אישית לעובד ובגבולות שנקבעו בתקנות, לרבות הוצאות להחזקת כלי רכב שבהחזקת המעביד המשמש את עובדיו.

רישא לפקודה 17 בענין זה סעיף קובע שכל הוצאה שיצאה כולה לטובת יצור ההכנסה, תותר בניכוי וממשיך ומונה רשימת הוצאות לדוגמא. האומנם, נדרש בסעיף שמלא ההוצאה תשמש ליצור ההכנסה, אולם בפרקטיקה, כל עוד מדובר בהוצאות ששימשו ליצור הכנסה ומדובר בייחוס סביר והגיוני לחלק ששימש ליצור ההכנסה, רשות המיסים לא עומדת מנגד ומאפשרת את ניכוי ההוצאה היחסית, כמו למשל במקרים שבהם עצמאי עובד מהבית ומשתמש בחדר עבודה לצורך עבודתו, אז יותר חלק יחסי מהוצאות הבית (לרוב מקובל .)25% לדרוש ) לפקודה מונה רשמת 1(31 סעיף ההוצאות שאסורות בניכוי ובתוכם גם את הוצאות הבית שאינן הוצאות כרוכות ושלובות בתהליך הפקת ההכנסה, לרבות הוצאות אש"ל (ארוחות ולינה – למעט חריגים לפי התקנות), כולל הוצאו לטיפול בילד (ראה דיון בהמשך בענין פס"ד ורד פרי). ) לפקודה ממשיך 11( 31 סעיף וקובע כי אין לנכות הוצאות שניתנו כטובת הנאה ע"י המעסיק לטובת עובדיו שלא ניתן ליחס

שאלות שעולות ביחס להוצאות ב. שנדרשו ע"י העובד/המעביד לטובת עבודה מהבית . ריהוט משרדי ומחשוב ואביזרי 1 עזר שנרכשו לטובת שימוש העובד בביתו

כידוע ריהוט וציוד מחשב ועזריו (אוזניות, רמקולים מקלדת ועוד) נחשב לרכוש קבוע המופחת לצרכי מס הכנסה למשך התקופה שקבועה בתקנות הפחת שהותקנו מכח פקודת מס הכנסה בשנות למאה הקודמת. 40- ה במקרים שבהם מימון רכישת הציוד נעשית בדרך של תשלום החזר הוצאות עי" המעביד לעובד שמשולמות כחלק מהחזר הוצאות הנכללות בתלוש השכר אצלו, לטעמי על רשות המיסים, כחלק מצו השעה, להכיר באותם תשלומים שנחשבים להחזר הוצאות שהוצאו לטובת המעביד שאינן חייבות במס בידי העובד, גם אם אותו ריהוט יישאר בביתו

. הוצאות אסורות בניכוי 3

מס הכנסה מאמרים

18 2020 נובמבר 530 ידע למידע

הנימוק דלעיל תקף לטעמי גם בנוגע לסוגיית המע"מ ביחס לניכוי מס התשומות ובתנאי שחשבונית המס תונפק ותימסר למעסיק ויערך רישום מסודר ע"י המעביד, תוך החתמת העובד שהוא מחוייב להחזיר את הציוד למעביד בתום השימוש כאשר מדובר בציוד בעלות מהותית. באותם נימוקים, לטעמי ראוי שרשות המיסים תתיר בניכוי בידי העובד ו/או בידי המעביד (תלוי מי נשא בהוצאות), חלק יחסי מסכום ההוצאות השוטפות בבית העובד, למשל: הוצאות חשמל, ארנונה, שכירות וכדו' שהעובד נדרש להם בעת עבודתו מביתו, כפי שמקובל כאמור גם כיום לעצמאי שעובד מסכומי 25% מהבית (לרוב ההוצאות, תלוי בשטח הבית שמשמש לטובת העסק). אוסיף לטענה התומכת בעמדה זו, כי באותם מקרים שהעובדים בעסק נאלצו לעבוד בביתם, הוצאותיו של המעסיק קטנו בצורה משמעותית (חשמל, מים, צמצום דמי שכירות / שטחי השכרה), כך שקופת המדינה אינה נפגעת כתוצאה משינוי המדיניות בהצרת ההוצאות שנדרש לאור צו השעה. . הוצאות שוטפות לאחזקת הבית 2

של המועסק בחלוף המגיפה, ככל שמדובר בריהוט שנרכש בעלות זניחה, שהרי למעסיק אין את היכולת לרוב לאחסן אצלו את אותו ציוד בחלוף המגיפה. ככל שהציוד מוחזר למעביד, במקרים של ציוד בשווי מהותי בעל ערך ממשי לאחר המגיפה, והמעסיק יוכל למכור את הציוד או לתרום אותו למוסדות ולנזקקים בסכום אפסי לאחר, אז אותו ציוד ירשם כהכנסה/ הפסד הוני. כאן תשאל השאלה, האם לא ניתן יהיה להכיר בחלק או בכל אותן הוצאות כהוצאה שוטפת (פירותית) בגובה היתרה שלא הופחתה בטופס הפחת, מתוך הטענה שמדובר בהוצאות הדומות בעיקרן להוצאות שנדרשו ע"י המעסיק לטובת הכשרת מקום עבודה /משרד כשיפור במושכר, שהרי המעביד למעשה שוכר את ביתו של העובד לטובת המשך הפעילות העסקית אצלו, מה גם שלא מדובר בנכסים להשקעה בידי המעסיק, אלא בנכסים שנרכשו לאור צו השעה ובצוק העיתים שהביא את המעביד לרכוש את אותו ציוד לצורך שימור היכולת לשמר את כושר הפקת ההכנסה בעסק ובטח שלא להשביח את המצב הקיים ו/ או להעניק הטבה לעובד בצורה עקיפה לשכר המשולם לו.

מס הכנסה מאמרים

2020 נובמבר 530 ידע למידע 19

שלא ניתן לדרוש בניכוי הוצאות שהוצאו לצורך שמירה על ילדים. כיום עולה השאלה מה הדין שיחול בשעה מסואבת זו, כשאין מסגרות חינוכיות לילדים וזאת מתוקף החלטת הממשלה, ולא רק של צהרונים, והעובד מחויב להישאר בבית ולהשגיח על ילדיו, בו בעת לעבוד ולפרנס את משפחתו ובכדי לשמור על מקום עבודתו, כאשר הוא מחויב בהשגחה הורית על ילדיו הקטינים על פי הדין – מה אז?! הרי אי אפשר להשאיר קטין ללא השגחה, כאן המקום לשאול האם לא ראוי במסגרת הנסיבות, שהוצאות לשמירה על ילדים בעת השהיה והעבודה מהבית לא יותרו בניכוי? לטעמי התשובה לשאלות אלו ברורות ומן הראוי שרשות המיסים תיזום מהלך שנדרש מתוקף המציאות הקשה ותדאג לקדם ולפרסום הנחיות בענין, שירחיבו ויגמישו את ההוראות הנוכחיות במסגרת צו השעה ואולי אף בהגבלתם בסכומים ראליים, ולו רק בכדי למנוע מחלוקות מיותרות

. הוצאות שמרטפות 3

קביעת בית המשפט העליון בהרכב של חמישה שופטים בפרשת ) הכתה 4243/08 (ע"א ורד פרי בתדהמה את רשות המיסים שם נקבע כי : "הוצאת השגחה על הילדים היא הוצאה בעלת זיקה ממשית וישירה לייצור ההכנסה. היא מוצאת על-מנת לאפשר להורה להפיק הכנסות; השמת הילדים תחת השגחה מהווה הכרח שבלעדיו אין ההורה יכול להפיק הכנסות" באותו פס"ד דובר על הוצאות שהגב' פרי נדרשה לשלם לצהרון לילדיה שאותם ביקשה לנכות מהכנסתה, בטענה שאלמלא השמירה על ילדיה בתשלום היא לא יכלה להמשיך בעבודתה בשעות אחה"צ ולהפיק את הכנסתה. לאור ההלכה המרעישה ששינתה סידרי עולם בתחום המס, שכן עד אז נהוג היה לראות בהוצאות מסוג זה כהוצאות פרטיות שאינן מותרות בניכוי, רשות המיסים )1( 32 יזמה את תיקונו של סעיף לפקודה שכאמור קובע במפורש

מס הכנסה מאמרים

20 2020 נובמבר 530 ידע למידע

לאור רצף הפסיקות נגד רשות המיסים: קריאת השכמה לפרקליטות המדינה עו"ד משה (מוש) גבע

משראו שני היורשים הנוספים, האחים טורנר, כי מנהל מסמ"ק לא מתקן ביוזמתו גם את השומות שהוציא להם לאור החלטת ועדת הערר בעניין אחותם ובקשר לאותו נכס עצמו, פנו בבקשה לתיקון שומה אך בקשתם לא נענתה והם נאלצו להגיש את העררים הנוספים על אותו עניין בדיוק לגביו כאמור קיימת החלטה שיפוטית סופית. ועדת הערר ניסתה לחסוך את ניהול ההליך המיותר אך מנהל מסמ"ק עמד על כך שהדיון ימוצה וינתן פס"ד, כך שהתקיים גם שלב ההוכחות בתיק. אך בכך לא תמו ההפתעות, כחודש לאחר דיון ההוכחות ובטרם הוגשו הסיכומים וניתנן פס"ד, הגיעה לידי הועדה "בקשה מטעם המשיב" חתומה על ידי מנהל המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה ועל ידי פרקליטת )2( מחוז חיפה (אזרחי) עליה כתבה הועדה:

בחודשים האחרונים אנו נתקלים ברצף של פסקי דין בערעורי מיסים, בהם לא רק שהתוצאה היא כנגד רשות המיסים, אלא שבתי המשפט שלא כמנהגם אינם חוסכים ביקורת מאנשי המערכת, ומביעים את חוסר שביעות רצונם מהתנהלותה של רשות המיסים גם בהשתת הוצאות כבדות ומשמעותיות כנגד המדינה ולטובת הנישומים. כך גם בפס"ד נוסף מהימים . )1( האחרונים בעניין טורנר עניינו המקומם של התיק הנ"ל הינו בשלושה יורשים, שני אחים (טורנר) ואחותם שמכרו דירת ירושה, ומנהל מסמ"ק חיפה סירב לראות בממכר "דירת 2014 מגורים". האחות הגישה ערר בשנת התקבלה 2018 ובפסיקת ועדת הערר בשנת טענתה כי אכן מדובר ב"דירת מגורים" כך שהמכירה בידי היורשים פטורה. מנהל מסמ"ק לא ערער על הקביעה, כך שפסק הדין הפך להיות חלוט.

הכותב –– שותף ומנהל סניף ת"א במשרד עורכי הדין סלי אילון ושות'. ייעוץ וליווי מקצועי ומשפטי, אזרחי ופלילי, בתחומי המיסוי השונים. למשרד התמחות ייחודית וניסיון רב במיסוי מקרקעין. עבד ברשות המיסים במגוון תפקידים מקצועיים וניהוליים ומשמש חבר פורום מסים בלשכת עורכי הדין. moshe@salieilon.co.il www.salieilon.com

מס הכנסה מאמרים

2020 נובמבר 530 ידע למידע 21

ברור ששינוי אמיתי בגישת רשות המיסים יתאפשר רק כאשר כל תיק כגון הנ"ל יזכה לבדיקה פנימית לאיתור הכשלים והפקת לקחים. בפועל, אין מי שנדרש לתת תשובות, או חלילה לשלם מחיר כלשהו על הפעלת שיקול דעת מוטעה. המצב הזה יוצר נזק אדיר לנישומים ולמערכת עצמה ולמרות הפסיקות המתרבות בהן משולבת ביקורת נגד רשות המיסים, אין זה תפקידו של ביהמ"ש להכתיב שינוי על אף הטונים הצורמים. והביקורת והטונים בהן נוקט ביהמ"ש בהחלט הולכים ומסלימים: "מלאה השעה שהמשיב ירכין ראשו בפני פסיקת בית המשפט העליון ויקבלה כסופית, או יפעל לשינוי החוק, כפי שכבר הומלץ לו בעבר. לא ניתן לפסוח על שני הסעיפים.. לא יעלה על הדעת, כי רשות המס תתנער מהוראת ביצוע שלה עצמה..., על אחת כמה וכמה שאין לקבל טענה בדבר מחסור בכוח אדם כתירוץ למחדלה. ובהקשר זה לא נוכל שלא להעיר, כי המשאבים שהושקעו על ידי המשיב בניהולו של הליך ערר זה, היו מן הסתם גדולים יותר מאלה שהיו נדרשים על מנת )8( לתקן את הוראת הביצוע." לכן, אני רוצה להפנות את הסוגיה גם לפתחה של הפרקליטות ולשאול האם לא הגיע הזמן להגדיר מחדש את תפקידה בניהול תיקי מיסים? נכון, הפרקליטות מייצגת בדיונים אלה את רשות המיסים, אבל האם לא תפקידה גם לשמור על האינטרסים של המדינה ואזרחיה? האם לא ניתן לצפות כי הפרקליטות תהיה חסם אחרון בפני ניהול הליכי סרק של רשות

"כאן יאמר, כי מכלול הדברים שנכתבו ב"הודעה מטעם המשיב" – אינם מקובלים ומוטב היה כי החתומים עליה היו עלינו, נמנעים מכתיבתם... מצאנו לנכון להתמקד אך ורק באותו חלק ב"הודעה מטעם המשיב חוזר בו המשיב" המתייחס לכך כי מעמדתו ומסכים לקבלת העררים." כמובן שלאור אותה הודעה קיבלה הועדה את העררים וקבעה שוב כי מדובר בדירת מגורים כך שהעוררים פטורים ממס בגין ₪ מכירתה. מעבר להשבת מאות אלפי אותם שילמו העוררים לאחר המכירה והוחזקו בידי מנהל מסמ"ק כשבע 2013- ב שנים ללא הצדקה, הטילה הועדה הוצאות על המדינה בשני התיקים בסך מצטבר של .₪ 85,000 פרשה מקוממת זו המגלמת בתוכה התעמרות בנישומים ובזבוז משווע של כספי ציבור בסכומים שהדעת אינה סובלת, מצטרפת לשרשרת החלטות ופסיקות מהעת האחרונה כגון: ניסיון גביה של חוב , הגדלת )3( שנים 25 מע"מ שאינו תקף כבר שומת מע"מ לנהג מונית בטענת אי-סבירות , אי קיום החלטה )4( שאינה מבוססת שיפוטית של מנהל תחנת מע"מ שהגיעה , ניסיון של פקיד )5( לכדי ביזיון בימ"ש שומה אחד לבטל הסכם שחתם נישום עם ואף התעקשות של מנהל )6( פקיד שומה אחר מסמ"ק כי ביהמ"ש ידון פעם שלישית באותו נושא אגב התעלמותו מתקדים מחייב שכבר נקבע בעניין על ידי ביהמ"ש . אלו רק מיקרים מהעת האחרונה )7( העליון שמובאים כדוגמא בלבד.

מס הכנסה מאמרים

22 2020 נובמבר 530 ידע למידע

כוחנית שאינה ראויה. המנהלים הם אומנם הגורם המקצועי, אבל אסור לתת בידם גם את ההחלטות אם ואיך לנהל משפטית את התיק בפני ביהמ"ש. אולי גישה שונה מצד פרקליטות המדינה תוכל לאזן ולו באופן חלקי צעדים ופעולות שנוקטת רשות המיסים שלא כדין ושלא לצורך אגב גרימת נזק אדיר לנישומים, לקופת המדינה ולא פחות חשוב- לאמון הציבור.

המיסים אגב ניצול כוחה העצום מול הנישום הבודד? כל מי שיוצא לו לנהל תיקים בבתי המשפט השונים מול רשות המיסים נתקל באופן תדיר במציאות בה פעם אחר פעם פרקליטים שאמורים להוביל את התיק משפטית, מאפשרים למנהלי השטח ברשות המיסים (פקידי שומה, מנהלי מסמ"ק ומנהלי תחנות מע"מ) להכתיב התנהלות

הערות הכותב

944-09-19 טורנר נ' מנהל מיסוי מקרקעין חיפה במאוחד עם ו"ע 56582-08-19 ו"ע )1( ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) שליד בית משפט המחוזי חיפה

23-27 ' ש 2 ' ) שם, עמ 2(

, יגאל מסיכה נ' מנהל מע"מ נתניה 19458-04-20 ) ע"מ 3(

, אהרן יוסופוב נ' מנהל מע"מ רמלה 36068-01-18 ) ע"מ 4(

, יעקב פאר נ' מנהל מע"מ חיפה 56015-12-11 ) ע"מ 5(

, יהונתן שוורץ נ' פקיד שומה חדרה 47420-01-18 ) ע"מ 6(

שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ ואח' נ' מנהל מיסוי מקרקעין - חדרה 61323-08-18 ו"ע )7(

92 ' , ס 64 ' ) שם, ס 8(

מס הכנסה פסקי דין

2020 נובמבר 530 ידע למידע 23

נדחתה בקשתה של יזמית המסוע במעבר קרני לביטול עיקול שהושת על כספי פיצויים שנפסקו לטובתה ולטובת יזם אחר במסגרת תביעת נזיקין – לא הוכיחה כי היא הזכאית הבלעדית לכספי הפיצויים - פס"ד אשר לוק עו"ד שלי גולדמן

22282-09-18 תקציר ת"א המחוזי בבאר שבע בבית המשפט: כב' השופטת יעל ייטב לפני: מדינת ישראל - רשות המסים המבקשת: עזבון המנוח אשר לוק ז"ל; מרכז מטענים קרני בע"מ המשיבים: 28.8.2020 : ניתן ביום

הגיש פקיד 2018 "הפקודה"). בחודש יולי שומה אשקלון (להלן: "פקיד השומה") בקשה דחופה, במעמד צד אחד, על פי סעיף בפקודה. בבקשה התבקש בית המשפט 194 ש"ח 2,450,000 להורות על עיקול סכום של שאותם זכאי היה המנוח, שעזבונו הוא (להלן: "עזבון המנוח"), לקבל 1 משיב כפיצוי ממשרד הביטחון, בעקבות הסכם גישור שנחתם בתביעת נזיקין. תביעת הנזיקין נסובה על החלטת המדינה על הקפאת "הסכם המעברים" בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית, כחצי שנה לאחר תחילת הפעלתו של המסוע שהקימה במעבר קרני, לשינוע חומרי בנייה, מבלי שניתן ליזמיות שהשתתפו בהקמת המסוע פיצוי הולם. הבקשה התקבלה.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשתה של יזמית המסוע במעבר קרני לביטול עיקול על כספי הפיצויים שנפסקו לטובתה ולטובת יזם נוסף במסגרת תביעת נזיקין. פקיד השומה השית עיקול על כספי הפיצויים בעקבות חוב מס שהיה ליזם ואף הגיע להסדר עם עזבונו של היזם בנוגע לחוב. היזמית טענה כי היא זכאית למלוא כספי הפיצויים ומשכך יש לבטל את העיקול. נקבע כי היזמית לא הוכיחה כי היא זכאית למלוא כספי הפיצויים או כי הטלת עיקול על מחצית כספי הפיצויים יוביל לפגיעה אנושה בה.

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים

עסקינן בבקשה לביטול עיקול שניתן על בפקודת מס הכנסה (להלן: 194 פי סעיף

מס הכנסה פסקי דין

24 2020 נובמבר 530 ידע למידע

קרני בצורה אנושה ואף לגרום להכרעות שיפוטיות סותרות ביחס לחלוקת כספי הפיצוי. פקיד השומה ועזבון המנוח טענו כי המנוח ומנהל חברת קרני לא היו תובעים פורמליים בלבד בתביעת הנזיקין, כי אם תובעים מהותיים, אשר היו זכאים לפיצוי במישרין, כל אחד למחצית הפיצוי. עוד נטען שבמועד הגשת תביעת הנזיקין לא הייתה חברת קרני פעילה עוד, ובעלי מניותיה מימנו במישרין את ההליכים המשפטיים, וביקשו לקבל את סכומי הפיצוי לידיהם באופן אישי. כן נטען כי מחצית הפיצוי ששילמה המדינה בתביעת הנזיקין, אשר לא התבקשה לגביה צו עיקול, הועברה זה מכבר לידי מנהל חברת קרני, ועל כן עזבון המנוח הוא הזכאי למחצית השנייה של הפיצוי. בית המשפט פסק: כב' השופט י' ייטב פסקה כי צו עיקול לפי בפקודה דומה אפוא במהותו 194 סעיף לסעד של עיקול זמני, אשר נועד להבטיח את האפשרות ליישום פסק הדין, בנסיבות שבהן תתקבל התביעה, ואמות המידה בפקודה 194 להטלת עיקול על פי סעיף דומות בעיקרן לאמות המידה להטלת עיקול זמני. כפי שבואר בהלכה הפסוקה, בפקודה 194 הסעד הזמני על פי סעיף יינתן בהתקיים שני תנאים: האחד, קיומה של שומה סבירה, ובלשון בית המשפט העליון בפרשת חכמי, "אל לשומה להיות שרירותית, ועליה לעמוד בביקורת בית המשפט". עוד נקבע בהלכה הפסוקה כי

העיקול התבקש לשם הבטחת תשלום חוב המסשל המנוח, אשר היה באותה עת בחיים, . בבקשה למתן צו 2013-2011 וזאת לשנים העיקול בואר כי הוגשו ערעורים על השומות שהוצאו למנוח ולחברה שבבעלותו, קונדור חברה למסחר והשקעות. כן פורט כי לפקיד השומה נודע כי משרד הביטחון עתיד להעביר לידי המנוח, ולידי היזמית - חברת קרני שהשתתפה אף היא בהקמת המסוע (להלן: "חברת קרני"), סכום כולל בסך של ש"ח, על פי הסכם גישור שהושג 4,900,000 בתביעת הנזיקין. בין עזבון המנוח באמצעות יורשתו לבין פקיד השומה, מצד אחד; ולבין חברת קרני מצד שני נערך מו"מ. בעקבות המשא ומתן הסיר עזבון המנוח את התנגדותו לצו העיקול שניתן בתיק זה. בד בבד הגיע עזבון המנוח להסכמות עם פקיד השומה בערעורי המס, הן לחוב המס, והן באשר לתשלומו, בין היתר, באמצעות הכספים המעוקלים בידי משרד הביטחון על פי צו העיקול. לעומת זאת התגלעה מחלוקת בין עזבון המנוח לבין חברת קרני שבעטיה מתבקשת הכרעת בית המשפט בהליך דנן. חברת קרני טענה כי הואיל והפיצוי על פי הסדר הגישור בתביעת הנזיקין ניתן עבור הנזקים שנגרמו לה בלבד (נזקים בשל עלויות הקמת המסוע להעברת חומרי 16,290,626 בניין לרצועת עזה, בסך של ש"ח, ובגין אובדן רווחים מהפעלת המסוע, ש"ח), הייתה היא 181,093,919 בסכום של בלבד זכאית למלוא סכום הפיצוי בסך של ש"ח. עוד נטען שהטלת עיקול על 4,900,000 חלק מכספי הפיצויים עלולה לפגוע בחברת

מס הכנסה פסקי דין

2020 נובמבר 530 ידע למידע 25

בית המשפט המחוזי הוסיף ופסק כי משנמצא כי השומה סבירה וכי קיים חשש ממשי לגביית חוב המס, כל שנותר לדיון הוא השאלה האם עלה בידי חברת קרני להוכיח שהיא הזכאית היחידה לפיצוי, וכי למנוח או לעיזבונו אין זכות כלשהי במחצית הפיצוי שעוקלה. אמנם בהתנגדותו לעיקול התנער המנוח מדבריו בדיון בערעורי המס, ומייחוס סכום הפיצוי במישרין אליו, ואולם הראיות האובייקטיביות שהוצגו מלמדות על כך שלמנוח ולמנהל חברת קרני היו זכויות אישיות במסוע שנבנה במעבר קרני, בציוד ובזכויות הקשורות אליו במישרין, ולא באמצעות חברת קרני, וכי מעמדם בתביעה לא היה מעמד פורמלי כפי שנטען. בהמשך לאמור נקבע המערכת ההסכמית מלמדת אפוא על כך שהמנוח ומנהל חברת קרני ביכרו לפעול במסוע באופן אישי, ולא באמצעות חברת קרני או כל חברה אחרת, ובחרו להקנות את הזכויות במסוע לעצמם באופן אישי, ולא לחברת קרני. דהיינו, בנסיבות שבהן לא הייתה פעילות בחברת קרני במשך כעשור, וגם בתקופת פעילותה לא נשמרה הפרדה בפעילות הכלכלית שלה ושל בעלי מניותיה, בהיעדר חובות לנושים חיצוניים, ונוכח ההסכמים המפורשים והספציפיים בין המנוח לבין מנהל חברת קרני באשר לקניין, הבעלות והזכויות השוות של הצדדים במסוע, בציוד ובפעילות בו, בשים לב לכך שהמנוח ומנהל חברת קרני היו תובעים אישיים בתביעת הנזיקין, יש לבכר את עמדת עזבון המנוח,

בדיקת השומה בשלב זה, היא בדיקה הבוחנת את סבירותה הלכאורית של השומה, והיא אינה בדיקה מדוקדקת של רכיבי השומה, בדיקה העתידה להיערך בהליכי השומה והערעור הרגילים. התנאי 194 השני לנקיטת הליכים מכוח סעיף בפקודה הוא קיומו של חשש סביר שהמס לא ייגבה, "משום שיש בדעתו של אדם פלוני לצאת מישראל, או מחמת סיבה אחרת". בכל הנוגע לתנאי הראשון נקבע כי השומה בענייננו היא שומה מבוססת וסבירה, וכיום אין עוד מחלוקת שומתית בין פקיד השומה לבין עזבון המנוח באשר לסבירותה. בכל הנוגע לתנאי השני – קיים חשש ממשי הנובע בראש ובראשונה מכך שהמנוח היה תושב חוץ (פטירתו המצערת אירעה מחוץ לגבולות המדינה). חרף העובדה שעזבון המנוח הגיע לפשרה עם פקיד השומה בדבר חוב המס ובדבר תשלומו, ואף הביע את רצונו שהסכום המעוקל יועבר לידי פקיד השומה, קיים חשש ממשי לגביית חוב המס, המצדיקה את הותרת העיקול על כנו, שכן יורשתו היחידה של המנוח, אלמנתו, אף היא תושבת חוץ, והחשש שלא ניתן יהיה להיפרע מסכום שיוצא מגבולות המדינה עדיין קיים. יתר על כן, חשש נוסף נובע מדבריו של מנהל חברת קרני, אשר פירט את כוונתו לסכל את העברת סכום הפיצוי שלו זכאי עזבון המנוח, ומשולם כאמור על ידי המדינה, ובכך לסכל בעקיפין את גביית חוב המס.

מס הכנסה פסקי דין

26 2020 נובמבר 530 ידע למידע

הפיצוי, שהמנוח צורף לתביעת הנזיקין כתובע פורמלי בלבד, שעיקול מחצית הפיצוי יוביל לפגיעה אנושה בחברת קרני, כפי שנטען, או שיש בעיקול כדי לפגוע בנושיה של חברת קרני, הראיות שהובאו מלמדות דווקא על כך שהמנוח היה זכאי למחצית הפיצוי באופן אישי, ועל כן אין מקום לבטל את העיקול הזמני שהוטל בפקודה. 194 במעמד צד אחד מכוח סעיף

שלפיה זכאי העיזבון למחצית הפיצוי, בין במישרין בין בעקיפין, על פני עמדתו של מר מנהל חברת קרני שלפיה זכאית חברת קרני בלבד לפיצוי. סוף דבר נקבע כי לא עלה בידי חברת קרני להוכיח את טענותיה. לא זו בלבד שלא הוכח שחברת קרני בלבד היא הזכאית לכספי

העליון: יש להשוות את עניינם של עובדים מסתננים לעובדים זרים חוקיים גם לצורך קביעת היטל מופחת בענפים המועדפים - פס"ד חברת בית אבות שלמה המלך בע"מ ואח' עו"ד שלי גולדמן

6893/19 תקציר ע"א העליון בבית המשפט:

כב' השופטים יצחק עמית, ענת ברון ונעם סולברג לפני: חברת בית אבות שלמה המלך בע"מ ואח' המערער: פקיד שומה גוש דן ואח' המשיב: 4.8.2020 : ניתן ביום

עוד יותר את מצבם של המעסיק ושל העובד המסתנן. עוד נקבע כי כל עוד לא מצא המחוקק לומר במפורש אחרת, יש לדחות את פרשנותו של פקיד השומה לפיה חוק הבראת הכלכלה הבחין בין עובד זר

בית המשפט העליון דן במאוחד בשישה ערעורי מס שעניינם נוגע לחובת תשלום היטל עובדים זרים. נקבע כי אין מקום לסטות מהלכת סעד אך אין ללכת צעד נוסף וליישם את הלכת סעד באופן שיחמיר

מס הכנסה פסקי דין

2020 נובמבר 530 ידע למידע 27

בערעורים דנן, טענה כי קרסו חברות קבלן ממבקשי המקלט). 40%- רבות שהעסיקו כ המערערות, שהן מעסיקות של עובדים זרים בתחומים שונים העלו כמה טענות וביניהן כי העובדים יוצאי סודן ואריתריאה עובדים ממילא בעבודות שישראלים לא עובדים בהם, כך שהתכלית של תמריץ להעסקת עובדים ישראלים ממילא לא מתקיימת וכי המדיניות של הממשלה מביאה לכך שעסקים נמנעים מלהעסיק עובדים מסתננים. אחת מהמערערות שהיא חברת סיעוד טענה כי אין היגיון בהטלת ההיטל -80% מאחר שממילא המדינה מממנת מבתי האבות הסיעודיים. התמחור 75% של השתתפות המדינה בעלות הטיפול לא הביא בחשבון את ההיטל. במסגרת ערעור מס נוסף התקבלה טענת אחת המערערות שהיא חברת טקסטיל כי לעניין הטלת ההיטל אין צידוק להבחין בין עובד זר חוקי בענף התעשייה לבין עובד זר שהוא מסתנן. בית המשפט המחוזי קבע כי אם המסתננים נחשבים "עובדים זרים" לצורך הטלת ההיטל על פי הלכת סעד, הרי יש לראותם גם כ"עובדים זרים" לצורך קביעת שיעור ההיטל. בית המשפט אמנם אינו סבור שניתן לראות במסתננים העובדים בענף התעשייה, כמועסקים בענף לפי "היתר" במובנו המקורי של חוק עובדים זרים, אך עם זאת, למדיניות אי האכיפה כלפי עובדים מסתננים קיימת משמעות משפטית ומעשית שלא ניתן להתעלם ממנה. פקיד השומה הגיש ערעור על החלטה זו תוך שטען כי לשונו ותכליתו (א) לחוק הבראת הכלכלה, 45 של סעיף

חוקי לעובד מסתנן בכל הקשור לעבודה בענף מועדף. לא ניתן לראות בעובדים המסתננים עובדים זרים לצורך הטלת ההיטל, ומצד שני לא להשית עליהם את החריגים וההקלות לעניין ההיטל.

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים

עסקינן בשישה ערעורים מאוחדים שעניינם המשותף נוגע לחובת תשלום היטל עובדים זרים, מכוח חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב 2003 והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים (להלן ובהתאמה: 2003- ), התשס"ג 2004- ו "ההיטל" או "חוק ההבראה"). סעיף (א) לחוק ההבראה מטיל אפוא היטל 45 על מעסיקים בגין העסקתם של "עובדים זרים" לצד היטל מופחת על ענפים מסוימים (להלן: "הענפים המועדפים"). ההיטל מכוח חוק הבראת הכלכלה הוא אחד הכלים לייקור עלויות עובדים זרים, כדי להפוך את העסקתם לבלתי כדאית למעסיקים. בעניין סעד קיבל בית משפט זה את עמדתה של המדינה והשווה את דינם של עובדים מסתננים לעובדים זרים חוקיים, בכל הנוגע לחובת תשלום ההיטל שחל על מעסיקיהם. ההלכה שנפסקה בעניין סעד הביאה להוצאת שומות לאלפי עסקים בארץ בסכומים נכבדים מאוד, רטרואקטיבית למספר שנות מס. נטען כי שומות אלה הביאו לקריסה של מאות עסקים בתחומי הניקיון, המסעדנות והמלונאות (קו לעובד, שביקשה להצטרף כידיד בית המשפט

מס הכנסה פסקי דין

28 2020 נובמבר 530 ידע למידע

ההרחקה הנוהגת לגביהם; מדיניות אי האכיפה של העבירה הפלילית בהעסקתם של עובדים זרים ללא היתר; וכן להיבטים של אמנת הפליטים. שלושה מהערעורים דנן עוסקים בענף התעשייה, אחד הערעורים עסק רק בענף הסיעוד המוסדי ואחד הערעורים עוסק בכל הענפים – תעשיה, בניין חקלאות וסיעוד מוסדי. המחלוקת שנתגלעה בבתי המשפט המחוזיים בין גישתו של השופט בורנשטיין לגישתם של שלושת השופטים האחרים ושל פקיד השומה, נובעת, בין היתר, מהמילים א לחוק. על פי הלכת 54 "לפי היתר" בסעיף סעד, העובדים המסתננים נחשבים "עובדים זרים" לצורך הטלת ההיטל, על אף שאין יג(א) לחוק עובדים 1 להם היתר לפי סעיף (א)). משום כך 45 זרים (הרישא של סעיף יש לראותם כ"עובדים זרים" גם לעניין שיעור ההיטל בענפים המועדפים (הסיפא (א)), על אף שאין בידם היתר 45 של סעיף לעסוק בענפים אלה לפי חוק עובדים זרים. עמדתו של פקיד השומה – שמצד אחד טוען כי יש לראות בעובדים המסתננים עובדים זרים לצורך הטלת ההיטל, ומצד שני לא להשית עליהם את החריגים וההקלות לעניין ההיטל – אינה קוהרנטית. עמדה זו נסמכת על פרשנותו של פקיד השומה למילים "לפי היתר" ותולה על מילים אלה את המדיניות שנועדה להתמודד עם תופעת ההסתננות. יתר על כן נקבע כי הלכת סעד הרחיבה את תחולתו של ההיטל מכוח חוק הבראת

מנוגדות לפרשנותו של בית המשפט המחוזי. פקיד השומה הוסיף וטען מצדו כי קבלת הערעורים תביא לכך שישתלם יותר להעסיק עובד זר מסתנן על פני עובד זר חוקי. בית המשפט פסק: כב' השופט י' עמית פסק כי בשניים מתוך ששת הערעורים שלפנינו התקבלה עמדת הנישום ובארבעת האחרים התקבלה עמדת המדינה. הערעורים שלפנינו מעלים אפוא את השאלות הבאות: האם יש לסטות מהלכת סעד ולפטור עובדים מסתננים מתחולת ההיטל; האם יש להכיר בהיטל מופחת על העסקת עובדים מסתננים בענפי התעשייה, הבניין, והחקלאות כאמור (א) סיפא לחוק הבראת הכלכלה; 45 בסעיף האם יש להכיר בפטור מלא מהיטל על העסקת עובדים מסתננים בתחום הסיעוד המוסדי. בהמשך לאמור נקבע כי במקרה דנן אין מקום לסטות מהלכת סעד, בהינתן שמדובר בהלכה "טרייה" מלפני כמה שנים, ובהינתן שהבקשה לדיון נוסף נדחתה בעניין ישרוטל אך לפני כשנתיים. אף לא חל שינוי נסיבות שמצדיק סטייה מהלכת סעד, שאינה מתבססת כלל על האפשרות של הרחקת מסתננים למדינה שלישית. חלק גדול מטענות המערערת מתייחס לנסיבות שקדמו להלכת סעד ולאותן שנות מס שנדונו שם. בעניין סעד בית המשפט היה מודע לכל הטענות שהמערערת דנן העלתה: מעמדם המיוחד של העובדים המסתננים יוצאי סודן ואריתריאה; מדיניות אי

מס הכנסה פסקי דין

2020 נובמבר 530 ידע למידע 29

מההיטל לעוסקים במקצועות הסיעוד ויש לדחות את הערעורים הנוגעים להיטל על העסקתם של העובדים המסתננים במוסדות הסיעודיים. קבלת עמדת המערערות מביאה למצב ולפיו מצבו של מי שמעסיק בעבודת סיעוד מוסדי עובדים מסתננים, יהיה טוב יותר ממצבו של מי שמעסיק באותה עבודה ממש עובדים זרים אחרים, וחלה עליו חובת תשלום היטל כמי שאינו מעסיק "כדין" עובדים סיעודיים. תוצאה זו אינה מתיישבת עם הלכת סעד, שהשוותה את מצבם של העובדים המסתננים למצבם של עובדים זרים חוקיים. סוף דבר שניים מהערעורים נדחו וארבעה מהערעורים התקבלו בחלקם. נקבע כי אין מקום לסטות מהלכת סעד וכי קיימים כמה טעמים שבגינם יש להשוות את עניינם של עובדים מסתננים לעובדים זרים חוקיים - גם לצורך קביעת היטל מופחת בענפים המועדפים, אך גם לצורך תחולת ההיטל בענף הסיעוד המוסדי, שם לא חל הפטור על עובד זר.

הכלכלה מעבר לכוונתו המקורית של המחוקק, שבשנת חקיקתו של החוק ראה לנגד עיניו רק עובדים זרים חוקיים שמועסקים על פי היתר. התוצאה של הלכת סעד היא פגיעה במעסיק של עובד זר מסתנן, ובעקיפין, ביכולתו של העובד המסתנן למצוא עבודה או להשתכר בכבוד. אין ללכת צעד נוסף וליישם את הלכת סעד באופן שיחמיר עוד יותר את מצבם של (א) 45 המעסיק ושל העובד המסתנן. בסעיף לחוק ההבראה הכלכלית יש דבש ועוקץ – ודבש 20% עוקץ בדמות היטל בשיעור של בדמות היטל מופחת בענפים המועדפים. לדידי קשה להלום תוצאה שלפיה העובדים המסתננים ומעסיקיהם יקבלו רק את העוקץ ולא יהיו זכאים למעט הדבש שבחוק (המילה דבש נאמרת לתפארת המליצה, וליתר דיוק צריך לומר עוקץ מופחת, באשר כל מעסיק היה שמח לוותר על "דבש" שכזה). מכל מקום, אם מצא המחוקק להעדיף ענף פלוני כך שהמעסיק באותו ענף ישלם היטל מופחת בגין העסקת עובד זר חוקי, הדבר נכון גם לגבי מעסיק של עובד מסתנן. הדגש הוא על סוג הענף ולא על סוג העובד. כב' השופט י' עמית הוסיף וקבע כי בלב כבד הגיע למסקנה כי אין לתת פטור מלא

מס הכנסה פסקי דין

30 2020 נובמבר 530 ידע למידע

נדחה ערעורה של המכללה האקדמית עמק יזרעאל על שומה לפי מיטב השפיטה שהוציא לה פקיד שומה - סמכות פקיד השומה לשום אותה לא 2013 לשנת התיישנה - פס"ד המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע"ש מקס שטרן בע״מ (חל"צ) עו"ד שלי גולדמן

27956-04-18 תקציר ע"מ המחוזי בנצרת בבית המשפט: בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים כב' השופטת עירית הוד לפני: המכללה האקדמית עמק יזרעאל המערערת:

ע"ש מקס שטרן בע״מ (חל"צ) פקיד שומה עפולה המשיב: 29.9.2020 : ניתן ביום

ובחירתה בסופו של 2012- ו 2011 השנים מלמד, כי המטרה הייתה 2013 יום בשנת בחירת שנת מס אשר בידי פקיד השומה להפעיל סמכותו לגביה גם בהתאם למצב טרם התיקון.

בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגישה המכללה האקדמית עמק יזרעאל על שומה לפי מיטב השפיטה שהוציא לה פקיד . המכללה טענה כי הצו 2013 שומה לשנת הוצא לאחר שחלפה התקופה 2013 לשנת בהתאם לפקודה שכן הוא הוצא לאחר בה הייתה לפקיד 12 שחלפה התקופה השומה הסמכות לשום אותה ועל כן הוא בטל מעיקרו. נקבע כי המחוקק קיבל את עמדת רשות המסים בנוגע לצורך בהארכת התקופה בה מוסמך פקיד השומה להפעיל לפקודה. 145 סמכותו בהתאם לסעיף האמור בדיוני הוועדה ביחס להוראת התחולה והנסיבות בהן דובר תחילה על

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים

המערערת הגישה ערעור על צווים שהוציא לה המשיב (להלן: "פקיד השומה") לשנים ועל קנס גרעון, ככל שהוטל. 2013-2016 2013 המערערת הגישה את דו״ח המס לשנת . דו״ח הניכויים 2014 בחודש אוקטובר בקשר לריכוז הוצאות השכר לשנת המס

מס הכנסה פסקי דין

2020 נובמבר 530 ידע למידע 31

המנהל להארכה בשנה נוספת. בהוראת נקבע, כי התחולה 211 התחולה לתיקון היא על דוח שיש להגישו לגבי שנת המס ואילך. בחינת לשון החוק, דבר 2013 ההסבר להצעת החוק והדיונים שהתקיימו בוועדת הכספים של הכנסת עובר לתיקון מגלים, כי פרשנות המערערת את הוראת התחולה לא מתקבלת על הדעת. בית המשפט פסק: כב' השופטת ע' הוד פסקה כי לעניין תחולתו (א) 145 של התיקון נקבע, כי ״סעיפים ) לפקודה, כנוסחם 2() (א 167 - (ג) ו 152 ,)2( בסימן זה, יחולו על דוח שיש להגישו לגבי ואילך. הצדדים חלוקים 2013 שנת המס ביניהם בנוגע לפרשנות הדיבור ״דוח שיש להגישו". המערערת סבורה, כי ניתן ללמוד מהאמור, כי התיקון אינו חל על דוחות אשר כבר הוגשו טרם 2013 לגבי שנת המס התיקון. מנגד, המשיב סבור, כי הדבר לא עולה מלשון דבר החקיקה וכי לא נערכה הפרדה בין דוחות אשר הוגשו טרם התיקון לבין דוחות אשר הוגשו אחריו. בהמשך לאמור נקבע כי הלשון בה בחר המחוקק עולה בקנה אחד עם הפרשנותשהציע פקיד השומה ולפיה הוראת התחולה לא ערכה הבחנה בין מקרה בו הדוח הוגש טרם התיקון לבין מקרה בו הדוח הוגש אחריו. מנוסח הוראת התחולה עולה כי הדגש היה על שנת המס לגביה יחול התיקון ולא על מועד הגשת הדוח ביחס לשנה זו. פרשנות פקיד השומה לפיה, הדיבור ״דוח שיש להגישו״ מתייחס להגשת דוחות בהתאם להוראות הפקודה

.2014 הוגש על ידי המערערת באפריל 2013 הוציא פקיד השומה 2018 בחודש מאי למערערת שומה לפי מיטב השפיטה לשנת .2013 המס לטענת המערערת הצו ביחס לשנה זו הוצא לאחר שחלפה התקופה בה הייתה לפקיד השומה סמכות לשום אותה בהתאם לפקודה. סמכות פקיד השומה לדון בשנת התיישנה עוד בשלב הוצאה השומה 2013 בשלב הראשון. על כן, הגישה השגה למען הוצא 2013 הזהירות בלבד. הצו לשנת לאחר שחלפה התקופה בהתאם לפקודה. בה 12 הוא הוצא לאחר שחלפה התקופה הייתה לפקיד השומה הסמכות לשום אותה ועל כן הוא בטל מעיקרו. המערערת הוסיפה וטענה כי באיזון ראוי של זכויות חוקתיות של הנישום לרבות ההגנה על קניינו וכבודו, כך שיוכל לכלכל צעדיו בצמצום בתקופת אי הוודאות, לזכותה של רשות המסים, כרשות מנהלית, לעשות מלאכתה נאמנה בתוך תקופת הזמן בה נתונה לה הסמכות. באיזון זה יתקיים הערך של הגברת אמון האזרחים בשלטון החוק וברשויות השלטון וגביית מס אמת. 145 פקיד השומה טען מצדו כי סעיף לפקודה קובע את סמכותו של פקיד שומה לערוך שומה ואת פרק הזמן בו הוא רשאי לפקודה, פקיד 211 לעשות כן. טרם תיקון השומה היה מוסמך לקבוע שומה לפי מיטב השפיטה תוך שלוש שנים מתום שנת המס בה הוגש הדוח, ובאישור המנהל תוך ארבע שנים. במסגרת חוק ההסדרים הוארכה התקופה לעריכת שומה לארבע שנים מתום שנת המס בה הוגש הדוח ובוטלה סמכות

Made with FlippingBook Digital Publishing Software