ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה שאלות ותשובות

2020 אוקטובר 529 ידע למידע 95

קובץ הפרשנות של מס הכנסה (החבק), קובע כך:

ריבית, הפרשי-הצמדה והפרשי-שער על הלוואה, שנלקחה לרכישת נכס טרם הניב "(א) הכנסה, הם הוצאות הון, שאין להתירן בניכוי כהוצאה.

(ב) הוצאה זו מצטברת למחיר הקרן של הנכס.

(ג) החל הנכס לשמש מקור הכנסה, יותרו ההוצאות, כאמור, בניכוי."

בהתאם לנתוני השאלה, קרן ההלוואה יועדה ושימשה בפועל לרכישת רכוש קבוע ולרכישת ניירות ערך. אין מחלוקת כי הון שמשמש לרכישת רכוש קבוע, הוצאות המימון מותרות בניכוי ברגע שהנכס החל לשמש לייצור הכנסה, ולכן בהנחה שהציוד הופעל בסמוך לרכישתו, הוצאות המימון בנות ניכוי באופן שוטף (על בסיס מצטבר), אף אם לא שולמו בפועל בשנת המס. הוצאות המימון בגין ניירות הערך יותרו בניכוי בהנחה שניירות הערך מניבים הכנסה או רווחי הון). ככל שרכישת ניירות הערך לא הניבה הכנסה לחברה, ]1[ (ריבית, דיווידנד הרי יכול מס הכנסה לטעון כי יש להוון את הוצאות המימון לעלות המניות ולהתירן כחלק מעלות הנכס. ] נדונה שאלת התרת הוצאות המימון של 3[ ולאחר מכן בפס"ד פי גלילות ]2[ בפס"ד פז גז חברה כנגד חלוקת דיווידנד. בעוד בפס"ד פז גז נקבע כי הוצאות המימון לא יותרו בניכוי, בפס"ד המאוחר יותר, פי גלילות, נקבע כי הוצאות המימון תותרנה בניכוי על אף העובדה כי חלוקת הדיווידנד אינה הוצאה בייצור הכנסה, אלא תוצאה של שקילות כלכלית לפיה לנישום שמורה הזכות לבחור אם לממן את פעילותו מהון עצמי או מהון זר ובלבד שההון העצמי משמש את החברה ליצירת הכנסות, וכפי שקבע בית המשפט בפס"ד פי גלילות: "המקרה שבפנינו פשוט וברור הרבה יותר, אינו מטיל נטל כבד על פקיד השומה לבחינת התקיימותו של הקשר העקיף... מהנתונים הברורים שבמאזני המערערת השתמשה המערערת בעודפים שהצטברו אצלה כמקור 1992-1993 עולה כי בשנים , נטלה המערערת הלוואות על 1995- ו 1994 , למימון נכסיה, ואילו בשנתיים הבאות מנת לבצע את חלוקת הדיבידנד. מכאן שישנה שקילות כלכלית ברורה בין המהלך בו נקטה המערערת לבין מהלך בו היתה מחלקת תחילה דיבידנד מתוך עודפיה ואז נוטלת הלוואה לצורך מימון נכסיה. על כך לא חלק אף המשיב. על כך יש להוסיף כי מדו"חותיה הכספיים של המערערת עולה כי יתרת המזומנים שהיתה ברשותה כאשר רצתה לחלק דיבידנד היתה מזערית, ולפיכך לו רצתה לחלק את הדיבידנד מהונה העצמי היתה נאלצת לממש נכסים קבועים בסכום גבוה ביותר, דבר שהיה מוביל, כך ניתן להניח, לעלויות גבוהות של מימון הדיבידנד בהשוואה לנטילת הלוואות למימונו.