ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס ערך מוסף פסקי דין

2020 אוקטובר 529 ידע למידע 55

לטענת מנהל מע"מ, הזהב נמכר על ידי המבריח לרוכשים מסוימים, אשר אחד מהם היה חברו של המערער. כדי ליצור "כיסוי חשבונאי" למכירה ישירה זו של הזהב, הוקמו חוליות ביניים פיקטיביות אשר דרכן הזהב נרכש ונמכר כביכול. בכל חוליה הוצאו חשבוניות - מצד אחד התמורה התחייבה במס עסקאות בידי מוציא החשבונית ומצד שני אותו מס היווה מס תשומות לניכוי בידי מקבל החשבונית. המערער, לעומת זאת, טען כי החברה שבבעלותו אכן רכשה זהב ומכרה זהב ועל כן החשבוניות שהוצאו משקפות עסקאות אמת. בהמשך לאמור נקבע כי החברה לא רכשה זהב באמת ואם הייתה לכאורה "רכישה" במובן כלשהו, הרי זוהי רכישה למראית עין בלבד וחסרת תוקף משפטי. הראיות שתומכות במסקנה זו מתחלקות לשתי קבוצות: (א) תנאי העסקאות ונסיבות ביצוען (כביכול) על ידי הצדדים; (ב) עדויות המעורבים בנוגע לקניין האמיתי בזהב הנדון. רובן ככולן, בוצעו ללא מעורבותו הפעילה של המערער ואף לא הוכח כי הוא עצמו נגע בזהב בשלב כלשהו, וגם אם כן, לא הוכח כיצד ובאיזה מובן הזהב "הוקנה" לו לפרק הזמן הקצר שחלף בין ההבאה על ידי המבריח ובין הנטילה על ידי השותפים הנוספים שכן כזכור, "מכר" כרוך ב"הקניית נכס". יתר על כן נפסק כי לאור נסיבות המקרה, אף אם ניתן לגרוס כי הייתה הקנייה לכאורה של הזהב לידי חברת חביב גולד והקנייה לכאורה על ידיה לידי חברה

עשרה חשבוניות מס, אשר מס הערך מיליון 1.2 המוסף הגלום בהן הגיע לכדי ש"ח. סכום זה נוכה כמס תשומות בידי המערער 2013 החברה הרוכשת. לפני ינואר והחברה לא עסקו בענף הזהב ולמערער לא היה כל ניסיון קודם בתחום. לטענת מנהל מע"מ, הוצאת חשבוניות המס מושא הערעור הייתה חלק מתוכנית עבריינית ענפה להברחת זהב לתוך שטחה של מדינת ישראל ללא תשלום מס ערך מוסף כנדרש על פי דין. לשיטתו, הוצאת החשבוניות שימשה חלק מן "הכיסוי החשבונאי" למעשי ההברחה ולא עמדו מאחורי החשבוניות עסקאות מכר אמיתיות. דהיינו, לפי הטיעון, החברה לא רכשה זהב ולא מכרה זהב. גם אם המערער עצמו לא היה מודע לכל פרטי התוכנית שלעיל, היה עליו להבין כי הוצאת החשבוניות לא הייתה תקינה. בהתאם לכך חייב מנהל מע"מ את (א) לחוק מס 50 המערער בכפל מס לפי סעיף (להלן: "החוק"). 1975- ערך מוסף, התשל"ו מיליון ש"ח (כפליים 2.4- סכום החיוב הוא כ סך המע"מ הגלום בחשבוניות). המערער טען מצדו כי החברה כן ביצעה עסקאות אמיתיות בזהב, תוך הפקת רווח מסוים מהפער בין מחיר הרכישה ובין מחיר המכירה. לדבריו הוא לא היה מודע לכל קשר עברייני בנוגע לזהב ומשום כך לא ננקט נגדו כל הליך פלילי בשל מעשיו ומעשי החברה. בית המשפט פסק: כב' השופט ה' קירש פסק כי בענייננו מנהל מע"מ גרס כי מקורו של הזהב הנדון הוא בידי מבריח אשר הבריח אותו לישראל.