ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

ביטוח לאומי פסקי דין

2020 ספטמבר 528 ידע למידע 141

המוסד לביטוח לאומי טען מצדו כי מוסד החברה המשפחתית לא אומץ בשלמותו בחוק הביטוח הלאומי וכי יש להפריד בין הכנסות המערער שיש לחייבן בדמי ביטוח בכשירותו כעצמאי לבין הכנסות החברה המשפחתית, ככל שהיו קיימות, הנזקפות לזכותו כהכנסה שלא מעבודה ומחויבות בשיעור שונה של דמי ביטוח. עוד נטען כי בכל מקרה, הפסדי החברה המשפחתית שהיקפם כלל אינו מדווח על ידי רשות המסים למל"ל, ייחשבו הכנסות בסכום של אפס וכפועל יוצא מכך לא יוסיפו על דמי הביטוח שבהם מחויב המערער כעצמאי, אך גם לא יגרעו מהם. בית הדין פסק: כב' השופט ר' פוליאק פסק כי מוסד החברה המשפחתית לא אומץ בשלמותו על ידי חוק הביטוח הלאומי אלא בחלקו בלבד, וטענת התאומים הסיאמיים אינה יכולה לעמוד, כך שאין מנוס מהפרדתם כמקובל ביחס לתאומים סיאמיים בתקופתנו. לחוק הביטוח 103 עוד נקבע כי מטרת תיקון א, כעולה מדברי 373 הלאומי שבו הוסף סעיף ההסבר להצעת החוק, הייתה לשנות את עיתוי החיוב בדמי ביטוח לאומי בגין הכנסות בעל מניות בחברה משפחתית ולא לאמץ את מוסד החברה המשפחתית לצורך גביית דמי א 373 הביטוח הלאומי. כל פועלו של סעיף לחוק הביטוח הלאומי הוא הקדמת העיתוי של החיוב בדמי ביטוח הנובעים מחלקו של בעל מניות בחברה משפחתית ברווחי החברה, באופן שהתייחסות להכנסה חייבת שהופקה על ידי חברה משפחתית בשנת מס מסוימת, היא כאל הכנסה שחולקה בפועל

המחלוקת בין בעלי הדין סבה על חיוב המערער בתשלום דמי ביטוח בגין שנות . בשנים אלה - שבהן 2010-2006 המס מצביעים הדוחות הכספיים של החברה אשר תוכנם אינו שנוי במחלוקת, על הפסדים ניכרים של החברה – הכנסותיו היחידות של המערער כעצמאי היו מדמי ניהול ששולמו לו על ידי החברה. המערער טען כי ככלל ההכנסה החייבת של הנישום המייצג לצורך מס הכנסה היא אותה הכנסה חייבת לצורך הביטוח הלאומי. מאחר שהכנסתו מדמי ניהול "נבלעה" בהפסדי החברה המשפחתית המיוחסים לו כנישום המייצג של אותה חברה, הוא לא חויב בתשלום מס הכנסה בגין הכנסתו הכוללת השלילית (ולמעשה: ההפסד המיוחס לו בכל אחת משנות המס). באופן דומה, כך נטען על ידי המערער, אין לחייבו בתשלומי ביטוח לאומי. לחלופין טען המערער כי דמי הניהול ששולמו לו על ידי החברה המשפחתית המפסידה אינם הכנסה בעלת ערך שיש לחייב בגינה בדמי ביטוח, בדיוק כפי שהיא אינה חייבת במס הכנסה. המערער הוסיף וגרס כי כנגדם של דמי הניהול נרשמה הוצאה בחברה אשר הפסדיה מיוחסים למערער, כך שענייננו :)0( בפעולה רישומית המסתכמת באפס הסכום שנזקף למערער כדמי ניהול בצד האחד, נזקף כהוצאת החברה המשפחתית המיוחסת למערער בצד האחר, באופן שהסכומים מקזזים ומאפסים זה את זה. ההכנסה מדמי ניהול וההוצאה בשל תשלומם של דמי הניהול הם, לפיכך, "תאומים סיאמיים" שאינם ניתנים להפרדה זה מזה.