ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

35

2020 יולי 526 ידע למידע

ביהמ"ש הדגיש כי לאור הפסיקה הדרך היחידה שבה ניתן לקזז החזר כספים מעין זה, הוא כאשר ההחזר מתבצע באותה שנה שבה נרשמה ההכנסה. במקרה זה הראיות אף הראו שחלק מהתקבולים האמורים הגיעו בשנים שלפני אלה שבערעור, ובצרוף עובדת אי ניהול ספרים של המערערת כלל לא ניתן להתחקות אחריהם. נדחתה גם טענתה כי הפעילות הייתה של חברות שהתקשרו עם הלקוחות ולא שלה באופן אישי, כיוון שהכספים הופקדו אצלה ולא אצל החברות והלקוחות ראו בה כמי שמנהלת את כל עניין ההתקשרות. ביהמ"ש חזר והזכיר כי הפסיקה קבעה שוב ושוב כי כל שנת מס עומדת הפני עצמה והפסדים, ככל שהם מוכרים בהתאם לפקודה, יכולים להיות מקוזזים רק בשנה שנוצרו או בשנים שלאחר מכן. נוסף על כך, דחה ביהמ"ש מגוון טענות נלוות שהעלתה המערערת בעניין התנהלותו של המשיב במהלך הטיפול השומתי בעניינה עד להוצאת השומות בצו. סוף דבר בערעור נדחה ומתוך התחשבות במצבה של המערערת, הושתו עליה הוצאות בסך ש"ח. 20,000

מקורם פרטי, כגון תקבולי מכירת דירתה הפרטית. יחד עם זאת, טענה גב' רחמים כי נפלה קורבן לתרמית וכי העסקאות לא יצאו לפועל. לכן, בשנים שלאחר מכן נאלצה להשיב את כל הכספים ללקוחות מכספי מכירת דירתה וכספי הפנסיה של בעלה, ונותרה לבסוף חסרת כל. בערעור גם הועלו טענות בקשר להפרשי הון שנוצרו, להתיישנות השומות, להגדלת השומה בשלב הדיונים השני וכו'. המשיב דחה את הסבריה של גב' רחמים וראה בהפקדות בחשבונות הבנק, למעט אלו שהוסברו, כהכנסות בידה בשנים שבהם התקבלו, מה שכפועל יוצא יצר לה גם הפרשי הון. ממילא, לשיטת המשיב, לא ניתן לבצע הקבלה בין הכספים שהוחזרו לבין התקבולים כיוון שהמערערת לא ניהלה ספרים ולא דיווחה כחוק על הכנסותיה. המשיב חזר על העדר אפשרות לקזז "הפסד לאחור" בהסתמך על פס"ד דמארי (הידוע כעניין הירשזון) בעניין השבת כספי עבירה. דיון והכרעה ביהמ"ש קבע שלמרות מאמציה של המערערת, והבאת עדים ותצהירים למכביר, לא הצליחה בסופו של דבר שהכספים שהוחזרו ללקוחות הם אלו שפקיד השומה חייב בשנים שבמחלוקת וזאת על אף שציין כי התרשם שבסופו של דבר אכן חלק ניכר מהכספים האמורים הושבו ללקוחות.