ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

2020 אפריל 523 ידע למידע 31

עדכונים וחקיקה משבר נגיף הקורונה

בתביעה לגמלה המבוטח צריך לצרף אישור על תקופת ההעסקה, פירוט השכר החייב בדמי ביטוח או אישור ממקום ההעסקה הכולל פירוט של חודשי ההעסקה וגובה השכר החודשי. לתביעה לדמי אבטלה יש לצרף גם הצהרה חתומה על ידי המבוטח שכוללת בין היתר את תקופת העבודה ואת סיבת הפסקת העבודה. אם זו הפסקת עבודה זמנית, יש לציין את מועד החזרה המשוער לעבודה. חשוב לזכור כי לאחר קבלת השומה של במוסד לביטוח לאומי, 2020 העצמאי לשנת תיערך התחשבנות של המבוטח במוסד לביטוח לאומי, גם על הפרשי דמי הביטוח וגם על ניכוי ההכנסות בתקופת האבטלה מדמי האבטלה. הביטוח הלאומי פרסם הוראות מיוחדות למורי הדרך, למרצים, מורים ומדריכים וגם לאמנים, בדבר הזכאות שלהם לקבל דמי אבטלה בשל משבר הקורונה על פי הצו. יש לעקוב אחר הפרסומים של המוסד לביטוח לאומי. הוראות אלה מתאימות לכל העצמאים שהכנסתם נפגעה והם כלולים בצו סיווג מבוטחים כשכירים.

שהוא אישור 0806/0857 בטופס שנתי על ניכוי מס הכנסה מתשלומים המחייבים ניכוי מס במקור (או בטופס .)" 857 שעליו רשום "במקום טופס שמוזכר בפרסום של הביטוח 856 טופס הלאומי הוא הדוח השנתי בניכויים לספקים וקבלני משנה שמגיש המשלם .31.5.2020 למס הכנסה עד . האישור השנתי משלב את ניכוי המס 8 ואת ניכוי דמי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות. על המשלם לכלול באישור השנתי, בין היתר, גם את הסכום שממנו נוכו דמי ביטוח, את דמי הביטוח הלאומי שנוכו, את דמי ביטוח הבריאות שנוכו, את חלקו של המשלם (ה"מעסיק") בדמי הביטוח לאומי ואת התקופה שבה המבוטח עובד לפי הצו אצל המשלם. נותני השירות שמדווחים לפי הצו נחשבים עובדים שכירים במוסד לביטוח לאומי וזכאים לגמלאות בהתאם לסיווגם זה, לרבות דמי אבטלה וזכויות בשל פירוק חברה או פשיטת רגל של מעסיק. בשלב זה, עצמאים וגם ובעלי שליטה בחברות מעטים אינם זכאים לגמלאות אלה. לצורך זכאות לגמלאות אמור המשלם למסור לנותן השירות אישור חודשי על ההכנסות בחודש שבו עבד בפועל, כמפורט של הביטוח הלאומי, שכולל 1456 בחוזר בין היתר הבהרות להגשת תביעות לדמי אבטלה. לדוגמה: תביעה לגמלה של שכיר לפי צו סיווג מבוטחים

הסכום החייב בדמי ביטוח של עצמאי לפי הצו

פורסם בבית הדין האזורי 22.2.2007 ביום 006545/05 לעבודה בתל אביב פסק דין ב"ל (בפני כב' השופטת הדס יהלום) בעניין צביקה דוידוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי. בפסק הדין (שבפועל לא הוגש ערעור לגביו) נקבע כדלקמן: