ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס ערך מוסף פסקי דין

86 2020 מארס 522 ידע למידע

הוא לא צירף מסמכים לתיק המוצגים המאוחד, לא זימן לעדות את בעל חברת נייס ובעיקר בחר לא להעיד בעצמו. לבסוף נדחתה טענת המערער כי מס התשומות הוחזר לו כשנה וחצי לאחר שהמשיב סירב להכיר בשומות וסביר להניח שההחזר התבצע לאחר שהשתכנע באמיתות טענות המערער ולאחר שביקר במקום וראה את הבנייה. לטענת המערער, משהוחזר הניכוי אין עוד מקום לדרוש בשנית את הניכוי שכן הוא הסתמך על החלטה שלטונית ו/או מינהלית. נקבע כי מלוח הזמנים של האירועים השונים עולה כי אכן שוחרר החזר המס למערער בטעות, אולם אין בקבלת החזר מס התשומות כדי הסתמכות על "ההחלטה המנהלית" כיוון שסביר להניח כי המערער ידע שלא התקבלה כל החלטה מנהלית, היות שטרם התקיים דיון בהשגה. סוף דבר נקבע כי לא נפל פגם בשומת התשומות שהוציא המשיב למערער, וקביעתו כי יש לדחות את ההשגה שהגיש המערער היא החלטה מנומקת היטב העומדת במבחן הסבירות הנדרש. הערעור נדחה.

אשר למבחן הסובייקטיבי קבע השופט כי מהראיות והעדויות מצטיירת תמונה שלפיה המערער ידע שהחשבוניות שניתנו לו הוצאו שלא כדין, או למצער היה עליו לדעת והוא התרשל בבדיקות הנדרשות ממנו, "עצם את עיניו" ובחר לקבל את החשבוניות של נייס הברקות ולנכות את התשומות הכלולות בהן. כפועל יוצא, המערער לא עמד כלל בנטל ההוכחה במסגרת המבחן הסובייקטיבי, ומשנקבע לעיל כי החשבוניות שנמסרו לו הן חשבוניות פיקטיביות - לא קמה לו זכות לנכות מס תשומות על פיהן. עוד נדחתה טענת המערער כי לא ניתנה לו זכות טיעון, שכן המשיב הוכיח כי ניסה כמה פעמים להשיג את בא כוח המערער וכן שוחח שלוש פעמים עם המערער בעניין קביעת דיון להשגה. לדברי השופט, התעלמותו בפועל של המערער מפניותיו החוזרות של המשיב מעידה כי בהתנהגותו ויתר על זכותו לשימוע, או למצער, התרשל לקבוע מועד לדיון, כפי שנדרש. יתר על כן, כבר נפסק כי זכות הטיעון מושגת בעצם הגשת השגה, כלומר – בכתב, ואף לאחר שהגיש ערעור על אותה החלטה בהשגה וניתן לו יומו בבית המשפט, הוא זה שבחר שלא להביא את ראיותיו לבית המשפט: