ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

40 2020 מארס 522 ידע למידע

ב חל גם בעת מכירת מניותיה של 94 בסעיף חברה זרה על ידי חברה ישראלית.

העיקרי של המשיבה היה מניות חברת . (להלן: "דלק Delek US Holdings Inc ארה"ב"), חברה אמריקנית תושבת ארה"ב לצורכי מס, אשר הוקמה על ידה בשנת הונפקו מניות דלק 2006 . בשנת 2001 ארה"ב בבורסה לניירות ערך בניו-יורק. החזיקה 2012 בעקבות ההנפקה ועד לשנת מהון מניותיה של דלק 68%- המשיבה בכ מכרה המשיבה 2013-2012 ארה"ב. בשנים חלק מהחזקות אלה בתמורה לסכום כולל ש"ח. כאשר דיווחה 2,560,000,000 של כ המשיבה במסגרת דוחותיה הכספיים על מכירת מניות דלק ארה"ב, הפחיתה במסגרת חישוב מס רווח ההון הנובע ש"ח בשנת 91,623,702 מהמכירה סך של ש"ח בשנת 282,802,605 , וסך של 2012 . זאת בנימוק כי מדובר בחלקה היחסי 2013 ב"רווחים הראויים לחלוקה" ("רר"ל") ב 94 של דלק ארה"ב, ועל פי הוראת סעיף לפקודה יש למסותם בשיעור המס שהיה חל אילו היו הרווחים מתקבלים בידיה כדיווידנד. פקיד השומה דחה את טענת המשיבה כי ב 94 בנסיבות העניין יש תחולה לסעיף ועל כן הוסיף את הסכומים שהופחתו על ידי המשיבה במסגרת צווי מס שהוציא. לאחר שנדחתה השגה שהגישה המשיבה, היא הגישה שני ערעורי מס לבית המשפט המחוזי, אשר דחה את גישת פקיד השומה וקבע כי קיים חֶסֶר הניתן להשלמה בסעיף ב ויש להחיל את ההסדר הקבוע בו גם 94 על מכירת מניותיה של חברה זרה. פקיד השומה לא השלים עם תוצאת פסק הדין ועל כן הגיש ערעור לבית המשפט העליון, שבמרכזו השאלה האם ההסדר הקבוע

בית המשפט קבע: כב' השופט ד' מינץ קבע כי דין הערעור להתקבל. לדבריו, אין מדובר בדבר חקיקה שבו חסר פתרון לבעיה מסוימת, מיסוי רווחים ראויים לחלוקה המתקבלים מחברה זרה, כי אם בדבר חקיקה שבו פתרון לבעיה שאינו נושא חן בעיני המשיבה. בעניין זה נקבע בפסיקה כי מדובר ב"הסדר שלם, מקיף וסדור", המוציא מגדרו, בין היתר, גם מקרים שבהם המניות הנמכרות הן של חברה זרה שאינה חייבת במס חברות. משכך, בית המשפט אינו רשאי "להשלים" את דבר החקיקה כדי להביא לתוצאה אחרת הרצויה בעיניו. ביתר פירוט ציין השופט מינץ כי לשונו של ב ברורה לגמרי, ובניגוד לקביעת 94 סעיף בית המשפט המחוזי ולטענות המשיבה, לא ניתן לשיטתו לקרוא לתוך הסעיף אפשרות לפיה הוא חל גם על מכירת מניותיהן של חברות זרות שאינן כפופות למס בישראל. הוזכר כי ההגדרה של "רווחים ראויים לחלוקה" קובעת שתי חלופות: "החלופה החשבונאית" ("לפי המאזן של החברה") ו"החלופה המיסויית" ("סכום הרווחים שנתחייבו במס"). לפי החלופה החשבונאית, יש להביא בחשבון את הרווחים שנצטברו בחברה מתום שנת המס שקדמה לרכישת המניה ועד תום שנת המס שקדמה לשנת מכירת המניה, הראויים לחלוקה כדיווידנד על פי מאזן החברה. על פי החלופה המיסויית,