ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה

מס הכנסה פסקי דין

2020 פברואר 521 ידע למידע 57

הורשעו בהוצאת חשבוניות "זרות" ולא פיקטיביות וכי החברות לא חילקו מעולם דיווידנד ומדובר בפיקציה מוחלטת, כאשר לא הייתה החלטה על חלוקת דיווידנד בחברות. פקיד השומה טען מצדו כי המערער והחברות הורשעו על פי הודאתם בעבירות מס ובעשיית שימוש בחשבוניות פיקטיביות. המערער, באמצעות החברות, קיבל לידיו מס תשומות אשר אותו לא שילמו החברות מעולם, הכול תוך שימוש בתחבולות, בניית מערך חברות אשר לכאורה קונות ומוכרות זהב ותוך הוצאה כביכול של חשבוניות מס תקינות. אלא שבחוליה הראשונה בשרשרת הרכישות לא שולם מס התשומות אשר נדרש בחשבונית אשר לא הוצאה כדין. מס תשומות זה הגיע לידי החברות שבהן שלט המערער ומהן למערער עצמו. עובדות אלו נובעות מכתב האישום שבו הודו המערער והחברות, משומות החברות שלא הוגש עליהן ערעור ומפסק הדין בערעור החברות על שומת כפל המס. המערער מעולם לא הביא ראיה כלשהי שעשויה להצביע על עובדות אחרות. עוד נטען כי המערער אינו יכול לחזור בו מעובדות שבהן הודה בהליך הפלילי ובהן הורשע על פי הודאתו. על כן אין מקום להיעתר לבקשתו לחזור לשלב הבאת הראיות. בית המשפט פסק: כב' השופטת א' וינשטיין פסקה כי העובדה כי סיכון מסוים באי הגשת הערעורים התממש בסופו של דבר (ובאופן צפוי ומסתבר), אינה מהווה "טעם מיוחד"

המערער. פקיד השומה הוציא למערער שומות בצווים לשנות המס שבערעור שבהן הוא חויב כמי שהפיק הכנסות בגובה מס התשומות שקוזז שלא כדין בגין החשבוניות הפיקטיביות על ידי החברות - זאת כשומה הראשית, וכשומה חלופית חויב המערער כמי שקיבל לידיו דיווידנד מתוך ההכנסות האמורות שנצמחו בידי החברות בגובה מס התשומות שכאמור קוזז על ידן שלא כדין. החברות לא הגישו ערעורים על השומות בצווים שהוצאו להן כאמור על ידי פקיד השומה וכתוצאה מכך הפכו שומות החברות סופיות וחלוטות. המערער ביקש להחזיר את הדיון לשלב הראיות. לשיטתו, בעצת בא כוחו הקודם לא הוגשו ערעורים מטעם החברות, זאת מאחר ששומותיהן הוגדרו כחלופיות והחברות ממילא לא פעילות וחסרות נכסים כך שפסק דין בנוגע אליהן לא יעלה ולא יוריד; נוסף על כך, בשומה האישית צוין מפורשות כי ככל שיוכח כי סכומי המע"מ הוצאו מהחברות והגיעו לידיו של צד שלישי - תתוקן שומת המערער. עוד נטען כי אירועים שאירעו במסגרת הדיונים בתיק, לרבות ביטול השומה העיקרית נגד המערער והותרת השומה החלופית כדיווידנד, וכן הוצאת חוות דעת של רואי החשבון מתיק בית המשפט - יצרו מצב דברים לא רצוי מבחינתו ולכן אי הגשת ערעור אינה צריכה להוות לו מחסום. לגופם של דברים טען המערער כי השומות שהוצאו לכל אחת מן החברות הן לשנים שונות ואין התאמה בין השנים שאליהן מתייחס כתב האישום לשנים שבשומות בצווים שהוצאו לחברות וכי הוא והחברות