ידע למידע | ירחון למיסוי, משפט וכלכלה
מס הכנסה פסקי דין
2020 פברואר 521 ידע למידע 43
בסופו של דבר. מכיוון שכך, משקלו של פסק הדין אינו יותר מאשר אישור הסכם פשרה שניסחו הצדדים עצמם. מי שקבעו את החלוקה של הסכום לסעיפים השונים היו בסופו של דבר מיצגיו של המערער, ועצם העובדה שהמערער נמנע מלהעיד אותם בהליך זה עומד לחובתו. כל המטרה של חלוקה זו היה להקטין את חבות המס וניכר שנושא עוגמת הנפש שעליו מדבר המערער קיבל משקל זניח בבית הדין לעבודה, אם בכלל. גם בהליך זה המערער לא הצליח להסביר את משקל היתר שניתן לפיצוי עוגמת הנפש. עקרון "דין הפיצוי כדין הפרצה" חל גם כאן ויש זיקה ישירה וחזקה בין יחסי העבודה שהיו למערער ומעסיקו לבין הפיצויים שנפסקו לו ולכן דין הערעור להידחות בעניין פיצוי עוגמת הנפש. הפיצוי בגין החזר הוצאות משפטיות יוכר ובתנאי שהמערער יוכיח למשיב את קיומן בפועל של הוצאות אלה. סוף דבר הערעור נדחה והמערער חויב בהוצאות של ש"ח. 15,000
נתן פקיד השומה אישור ניכוי במקור שבו התייחס לשני הסעיפים האלה כפטורים. המערער טען כי לא היה מעורב בניסוח ההסכם משום שפקיד השומה פטר את הסכומים האמורים ממס באישור שהוציא, וכי אם היה יודע שיחויב במס נוסף לא היה נותן את הסכמתו לפשרה. המשיב טען מאידך גיסא, כי אינו צד להליך שהתקיים בין המערער למעסיקו ואינו חייב לפעול בהתאם למה שנפסק בבית הדין לעניין חלוקת והגדרת הסכומים ששולמו למערער. נוסף על כך, האישור הראשוני שניתן למערער לצורך משיכת הכספים אינו מהווה שומה ולכן המשיב יכול לגבש את דעתו בקשר לחיוב סכומים אלה באופן שונה, מה גם שחלק הפיצוי בגין עוגמת נפש מכלל הפיצוי שמשולם הוא חסר פרופורציות ביחס למקובל. דיון והכרעה בית המשפט הביע "אי נחת" רבה מכך שמסמך שנוסח בין הצדדים בבית הדין לעבודה כהסכם פשרה ואשר לא הוגש לאישור, מצא את דרכו מילה במילה לפסק הדין על דרך הפשרה שהוציא בית הדין
Made with FlippingBook Digital Publishing Software